
נתן אז כח בפמליא שלו להשפיע
אם הקב"ה בוחר לשתף את פמלייתו וברואיו בגולת הכותרת של מעשיו מי אנחנו שלא נעשה כן. אם הקב"ה יודע למנוע קנאה בין הגורמים השונים סביבו באמצעות שיתוף – למה שאנחנו לא נעשה כן.

אם הקב"ה בוחר לשתף את פמלייתו וברואיו בגולת הכותרת של מעשיו מי אנחנו שלא נעשה כן. אם הקב"ה יודע למנוע קנאה בין הגורמים השונים סביבו באמצעות שיתוף – למה שאנחנו לא נעשה כן.

לעילוי נשמת אליהו בן מזל מזל בת נזמה מרדכי בן רחל בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ: וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם

מים לים לעילוי נשמת אליהו בן מזל מזל בת נזמה מרדכי בן רחל (ג) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר. (ד) וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי

שמחת התורה באה לידי ביטוי בין היתר בקריאת הפרשה האחרונה בספר התורה, פרשת וזאת הברכה, ובהתחלת פרשת בראשית מיד עם סיומה.

בפרשת וזאת הברכה, הפרשה האחרונה בחמישה חומשי תורה, משה רבנו – אשר נמצא בשעותיו האחרונות ממש – עובר שבט שבט ומברך כל אחד בברכתו המיוחדת לו.

הכרת הטוב היא אחת התכונות המבורכות ביותר, היא גם אחת התכונות שאומנם הכי קל ליישמה כאשר אין לך בזה עניין אישי…

הטבע פועל בהוראת הקב"ה, והאדם אינו יכול להישאר אדיש לכך. זהו הבסיס להצבת השמיים והארץ כעדים לברית שבין ה' ובני ישראל.

שירת האזינו מספרת סיפור אחר ממה שאנו רגילים לקרוא בתורה. היא לא קוראת באופן ישיר לשמירת מצוות ולא מזהירה מפני העבירות. היא מתארת מציאות שהולכת לקרות.

בעלי המדרש הבינו את המילים עַל־בָּ֣מֳתֵי אָ֔רֶץ מלשון במה וגובה, ודרשו את אותה המשמעות גם לגבי ארץ ישראל, המקדש והתורה המורמים מכל שאר הארצות, הפולחנים והדעות.

רבים מהמפרשים מסבירים שייחוד שירת האזינו הוא בהיותה מקפלת בתוכה את ההיסטוריה, את העבר ההווה והעתיד של עם ישראל, מבריאת העולם ועד לימות המשיח.

הנשר אינו מכביד על גוזליו. הוא יודע מתי לנגוע ומתי לא, הוא יודע מה מכביד ומה לא, ותמיד הוא חופף על הגוזלים, מרחף בסביבה ומתערב כל אימת שצריך.