פרשת וילך
והסתרתי פני מהם: 'רק הסתר יש, ולא חלילה החזרת פנים לגמרי..'
בפרידת משה מעם ישראל הוא מכיר בכך שבעתיד עם ישראל לא יעמוד בברית עם הקב"ה, מה שיוביל לתגובה מצד ה': וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם.. מה המשמעות
בפרידת משה מעם ישראל הוא מכיר בכך שבעתיד עם ישראל לא יעמוד בברית עם הקב"ה, מה שיוביל לתגובה מצד ה': וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם.. מה המשמעות
על שולחן ליל ראש השנה מונחים מאכלים שנועדו להיות סימן טוב, אבל האגוז מורחק ממנו. נעיין בסיבה לכך שהורחק האגוז מהחג, ומתוך כך נלמד לגבי
ימי אלול והימים הנוראים מעמידים מול האדם ביתר שאת את הדרישה לחזור בתשובה. אבל מהי התשובה? הרצון לחזור מובן לנו, אבל כיצד עושים זאת בפועל?
ראש השנה הוא יום טוב גמור יומיים, א'-ב' בתשרי, שניהם אסורים במלאכה ונקראים "מועד", ויש בהם סעודה ושמחה. ובכל זאת, זהו החג היחיד בלוח השנה
פרשת כי תשא ופורים, האם יש קשר ביניהם? ננסה לבחון זאת דרך לוחות הברית, עליהם נאמר: 'מזה ומזה הם כתובים' ודרך המדרש השם את הפסוק
התורה מספרת על גילו של יצחק בשתי נקודות בחייו: בנישואיו – וַיְהִי יִצְחָק בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה, ובלידת בניו – וְיִצְחָק בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה, אך מדוע
פרשת "ראה" ממשיכה את נאום המצוות, ובין היתר חוזרת התורה לצוות על איסור מאכלות אסורים. מיד לאחר מכן מצווה על מצוות המעשר :"עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת
על שולחן ליל ראש השנה מונחים מאכלים שנועדו להיות סימן טוב, אבל האגוז מורחק ממנו. נעיין בסיבה לכך שהורחק האגוז מהחג, ומתוך כך נלמד לגבי
ימי אלול והימים הנוראים מעמידים מול האדם ביתר שאת את הדרישה לחזור בתשובה. אבל מהי התשובה? הרצון לחזור מובן לנו, אבל כיצד עושים זאת בפועל?
ראש השנה הוא יום טוב גמור יומיים, א'-ב' בתשרי, שניהם אסורים במלאכה ונקראים "מועד", ויש בהם סעודה ושמחה. ובכל זאת, זהו החג היחיד בלוח השנה
פרשת כי תשא ופורים, האם יש קשר ביניהם? ננסה לבחון זאת דרך לוחות הברית, עליהם נאמר: 'מזה ומזה הם כתובים' ודרך המדרש השם את הפסוק
התורה מספרת על גילו של יצחק בשתי נקודות בחייו: בנישואיו – וַיְהִי יִצְחָק בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה, ובלידת בניו – וְיִצְחָק בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה, אך מדוע
בפרידת משה מעם ישראל הוא מכיר בכך שבעתיד עם ישראל לא יעמוד בברית עם הקב"ה, מה שיוביל לתגובה מצד ה': וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם.. מה המשמעות של הסתרת פנים זו? והאם היא מבטלת את השגחת ה'?
על שולחן ליל ראש השנה מונחים מאכלים שנועדו להיות סימן טוב, אבל האגוז מורחק ממנו. נעיין בסיבה לכך שהורחק האגוז מהחג, ומתוך כך נלמד לגבי
ימי אלול והימים הנוראים מעמידים מול האדם ביתר שאת את הדרישה לחזור בתשובה. אבל מהי התשובה? הרצון לחזור מובן לנו, אבל כיצד עושים זאת בפועל?
ראש השנה הוא יום טוב גמור יומיים, א'-ב' בתשרי, שניהם אסורים במלאכה ונקראים "מועד", ויש בהם סעודה ושמחה. ובכל זאת, זהו החג היחיד בלוח השנה
פרשת כי תשא ופורים, האם יש קשר ביניהם? ננסה לבחון זאת דרך לוחות הברית, עליהם נאמר: 'מזה ומזה הם כתובים' ודרך המדרש השם את הפסוק
התורה מספרת על גילו של יצחק בשתי נקודות בחייו: בנישואיו – וַיְהִי יִצְחָק בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה, ובלידת בניו – וְיִצְחָק בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה, אך מדוע
פרשת "ראה" ממשיכה את נאום המצוות, ובין היתר חוזרת התורה לצוות על איסור מאכלות אסורים. מיד לאחר מכן מצווה על מצוות המעשר :"עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת
על שולחן ליל ראש השנה מונחים מאכלים שנועדו להיות סימן טוב, אבל האגוז מורחק ממנו. נעיין בסיבה לכך שהורחק האגוז מהחג, ומתוך כך נלמד לגבי
ימי אלול והימים הנוראים מעמידים מול האדם ביתר שאת את הדרישה לחזור בתשובה. אבל מהי התשובה? הרצון לחזור מובן לנו, אבל כיצד עושים זאת בפועל?
ראש השנה הוא יום טוב גמור יומיים, א'-ב' בתשרי, שניהם אסורים במלאכה ונקראים "מועד", ויש בהם סעודה ושמחה. ובכל זאת, זהו החג היחיד בלוח השנה
פרשת כי תשא ופורים, האם יש קשר ביניהם? ננסה לבחון זאת דרך לוחות הברית, עליהם נאמר: 'מזה ומזה הם כתובים' ודרך המדרש השם את הפסוק
התורה מספרת על גילו של יצחק בשתי נקודות בחייו: בנישואיו – וַיְהִי יִצְחָק בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה, ובלידת בניו – וְיִצְחָק בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה, אך מדוע
