אבי כהן סקלי
הברכה שבאמונה
אחד העונשים שהקב"ה עלול להביא על ישראל הוא חוסר האמונה: ולא תאמין בחייך.. מה הקללה בכך? ובעיקר- כיצד מצאו חכמים את הברכה בתוך עונש זה?
אחד העונשים שהקב"ה עלול להביא על ישראל הוא חוסר האמונה: ולא תאמין בחייך.. מה הקללה בכך? ובעיקר- כיצד מצאו חכמים את הברכה בתוך עונש זה?
פרשת כי תשא ופורים, האם יש קשר ביניהם? ננסה לבחון זאת דרך לוחות הברית, עליהם נאמר: 'מזה ומזה הם כתובים' ודרך המדרש השם את הפסוק גם בפיה של אסתר.
פרשת "ראה" ממשיכה את נאום המצוות, ובין היתר חוזרת התורה לצוות על איסור מאכלות אסורים. מיד לאחר מכן מצווה על מצוות המעשר :"עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כׇּל־תְּבוּאַת זַרְעֶךָ" ונשאלת השאלה: למה נסמכו הפרשיות?
בעת היציאה לקרב מצווה התורה את כהן משוח המלחמה, לדבר אל בני ישראל:" וְאָמַר אֲלֵהֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה עַל־אֹיְבֵיכֶם", אך מדוע צריך לפתוח הכהן את מילותיו במילים "שמע ישראל" ? הרי היה יכול להגיד את דבריו מיד?
משה רבנו מזכיר את הטובות של הקב"ה לעם ישראל, אבל מציין שלמרות זאת היה בהם חוסר אמונה: 'וּבַדָּבָר הַזֶּה אֵינְכֶם מַאֲמִינִם בה' אֱלֹקֵיכֶם', אך לא ברור לאיזו חוסר אמונה משה מתכוון?
התורה מספרת על מלחמה בכנעני: 'וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד…' בא להילחם עם ישראל, בתחילה ישראל מפסידים, ולאחר מכן, בזכות נדרם הם מנצחים. עולה השאלה מה עושים הכנענים בשטחם של עמלק? ומדוע בזמן הנדר בנ"י לא מתייחסים אליהם ככנענים?
בפרשה נקרא על היציאה למלחמה במדין, וזאת הפעם הראשונה שהתורה מציינת יציאה של כהן וכלי הקודש עם הצבא – מדוע דווקא כאן ? ומדוע פנחס הוביל את המערכה הזאת ולא יהושע? ומה המשמעות של הניסוח "אותם ואת פנחס" ?
בפרשתנו, העמלקי מתחפש לכנעני, ובא למלחמה בישראל. תוצאות המלחמה הן שהוא שובה שבי מישראל, ועם ישראל מצידו נועץ ומבקש את עזרת הקב"ה ובזכות זה מצליח להכותו. חכמים התמקדו בעניין השבי והראו עד כמה קשה המצב הזה לעם ישראל.
פרשת פסח שני, על פי המפרשים, הייתה ראויה להיאמר בתחילת ספר במדבר, אולם לא נאמרה שם משום שהיא מלמדת גנות על ישראל, אך לא ברור מהי הגנות המתבטאת במעשה פסח שני?
התורה בפרשה מדגישה עניין שלכאורה נראה לא רלוונטי: וְחֶבְרוֹן שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה לִפְנֵי צֹעַן מִצְרָיִם, מדוע מציינת זאת התורה? נעיין בדברי המפרשים המוצאים מסר חשוב בהדגשה זו.
מצווה התורה בפרשה על דיני עבד עברי, ומדגישה: 'לֹא תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ – וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ', ונשאלת השאלה – מהי עבודת הפרך? ובמה מיוחד הציווי הזה שבו מדגישה התורה: ויראת מאלוקיך?
התורה מצווה על חג השבועות, ומדישה את הצד החקלאי ש החג, שבו מצווים ישראל: והקרבתם מנחה חדשה, אולם מהותו של החג כמתן תורה לא מוזכר?