פרשת השבוע

משה התקין את ישראל שיהיו קוראים בתורה בשבתות ובימים טובים ובראשי חודשים ובחולו של מועד. בא עזרא והתקין לישראל שיהיו קוראים בתורה בשני ובחמישי ובשבת במנחה (ירושלמי מגילה ד', א')

תקנת קריאת התורה היא קדומה ולאורך השנים חלו בה שינויים לא מעטים עד שהתקבע סדר הקריאה שאנו מכירים כיום. דוגמה לשינוי זה הוא מספר הפרשות המופיעות בתורה:

כידוע יש בתורה נ"ג פרשיות, וזאת הברכה קוראים לא בשבת נשארו לשבתות נ"ב פרשיות (סידור רס"ג)

לעומת זאת מניין הפרשות שאנו קוראים כיום הוא 54 (המותאם למספר השבתות בשנה מעוברת), חמישים ושלושה פרשות נקראות במהלך השנה כפרשת השבוע בשבת, ונוספת עליהן פרשת וזאת הברכה הנקראת בשמחת תורה. הסיבה להבדל המספרי הוא שבעוד שבזמן קדום פרשות ניצבים ו-וילך היו נחשבות פרשה אחת, אנו היום מחלקים אותן לשתי פרשות נפרדות.

עוד שינוי שחל בסדר קריאת פשרת השבוע הוא משך סבב הקריאה: המנהג הבבלי היה קריאה חד שנתית, הפרשות היו נקראות בסבב של שנה אחת, לעומת זאת המנהג הארץ ישראלי היה קריאה בסבב תלת שנתי ובו הפרשות היו מחולקות לסדרים והקריאה בפרשת השבוע התחלקה על פני שלוש שנים (ידוע על חלוקות ל 154, 167 ו- 141 סדרים או פרשיות). המנהג הארץ ישראלי לא התפשט, למרות שהיו מקומות בהם נשמר מנהג זה עד תחילת ימי הביניים (למשל במצרים בתקופת הרמב"ם), וכיום כולנו נוהגים בסדר הקריאה הבבלי שבו פרשות השבוע נקראות בסבב של שנה אחת.

פרשת השבוע מאפשרת לנו להתחבר בכל שבוע אל הטקסט הקדום ומלא התוכן שמהווה את הבסיס לחיים היהודיים שלנו הן מבחינה היסטורית, הן מבחינה הלכתית והן מבחינה ערכית, קריאה נעימה!