אבי כהן סקלי
עַד-מָתַי מֵאַנְתָּ לֵעָנֹת מִפָּנָי
פרעה, עדין ממאן להבין את מקומו, והוא אב טיפוס לכל אותם שמלאים בעצמם עד שגם הקב"ה לא שווה להם, ועליו נשאל: עד מתי מאנת לענות מפני?
המאמרים מוקדשים לעילוי נשמת חללי ונרצחי מלחמת חרבות הברזל
ולעילוי נשמת אליהו בן מזל
פרעה, עדין ממאן להבין את מקומו, והוא אב טיפוס לכל אותם שמלאים בעצמם עד שגם הקב"ה לא שווה להם, ועליו נשאל: עד מתי מאנת לענות מפני?
כמה זמן נמשכה ישיבת בני ישראל במצרים? אם זמן זה החל ברדת יעקב מצרימה- הדברים לא מסתדרים עם נבואת ברית בין הבתרים. נעיין בדעת הבכור שור בנושא.
מדוע דווקא לגבי מכת הארבה מדגישה התורה: ולמען תספר באוזני בנך? מדוע דווקא על מכה זו, שאינה נראית כנס גדול לעומת מכות אחרות, נאמר זאת?
מצוות הפסח מייצרות לנו זיכרון לאומי. כל הנחת תפילין וליל סדר נותנים חיים בהווה לסיפור שהעניק לנו כיוון ושליחות שאותם מחובתנו להמשיך.
מהי הסיבה לאכילת המצה בפסח? מההגדה אנו יודעים שבגלל שלא הספיק הבצק לתפוח, אך עיון בפרק י"ב בפרשה מעורר קושי ביחס לתשובה זו.
החושך הגדול ביותר הוא כשאדם אינו מסוגל להסתכל על חברו. כאשר אדם לא רואה בצרת חברו, וגם לא רק בצרתו, זה החושך הגדול ביותר שהמציאות יכולה לספק.
עשרת המכות הניתנות על מצרים מגיעות לסיומן. היו אלה אסונות קשים שבאו בדבר ה', אך מהי תכליתן של המכות? האם הן מכוונות רק למצרים? המאמר
הדפס יש חודש. יש היום ההוא. יש ארץ השוכנת שמה, שמה. יש שבעת ימים. יש חג. יש היום השביעי. יש משפחה. יש האב המגיד. יש
בלי רעות אמיתית קודם כול בינינו, בלי בניית חברות פנימית, בלי גילוי חמלה ודאגה בין עשירים ועניים וכיוצא בזה – אין תהליך גאולה. להדפסה רעוּת[1]
מדוע מצווה התורה דווקא על מצוות קידוש החודש כמצווה הראשונה לבני ישראל? האם לא היה ניתן למצוא מצווה מתאימה יותר- אולי מצווה מילה? להדפסה עם
משימתם של משה ואהרון הייתה גאולת האומה הישראלית ועלייה רוחנית. בדורנו, המשימה היא להשיג חברה טובה, יציבה, ראויה, מכילה, מכבדת ואמיתית יותר. להדפסה כבר שנים
מכת הארבה היא המכה השמינית בסדר המכות שנוחתות על פרעה ועל ארץ מצרים, והמיוחד במכה זו הוא שהיא היחידה המשמשת "מכת המשך" למכה שקדמה לה.
התורה מצווה על מצוות קידוש החודש. שני חלקי הציווי נראים שאומרים את אותו הדבר- החודש הזה לכם ראש חודשים משמעו שהוא הראשון בחודשי השנה, מדוע?
בתורה מספרת שמכת הבכורות פגעה בכלל הבכורות המצריים- מבכור פרעה וראשי מצרים ועד לבכור השפחות והעבדים. בכלל זה פגעה המכה גם בבכורות הבהמות של מצרים,
בתיאור עליית הארבה על מצרים מתאר משה על תחילת המכה דווקא בארמון פרעה- למרות שהארבה הגיע מחוץ למצרים, מדוע? להדפסה במכת הארבה מגיע משה לפני
פרשת השבוע מאפשרת לנו להתחבר בכל שבוע אל הטקסט הקדום ומלא התוכן שמהווה את הבסיס לחיים היהודיים שלנו הן מבחינה היסטורית, הן מבחינה הלכתית והן מבחינה ערכית, קריאה נעימה!
חז"ל אמרו שלא דיברה התורה אלא כלשון בני אדם, ובכך לא כיוונו רק לפן הלשוני – כמובן שהתורה מדברת בלשון שבני האדם יבינו, אלא שהתורה מדברת אל בני האדם: אל הצרכים שלהם, אל הפסיכולוגיה האנושית, ואל הקשיים האנושיים. היא מתקשרת עם מערכת החיים בעולם חומרי ועם המציאות האנושית ובכך היא רלוונטית לכל אדם באשר הוא.
במאמרים באתר ננסה לראות כיצד בפרשת השבוע בא דיבור זה לידי ביטוי במציאות החומרית והרוחנית שלנו, ננסה להוסיף מעט אל ים הפרשנות שכתבו הדורות הקודמים- אם על ידי ריכוז של דברי רבותינו הקדמונים ואם על ידי העלאת סברות חדשות לשאלות עתיקות.
שנזכה להגדיל תורה, מוטי מלכא.
על התורה– מאגר מידע מכוונן, מלבד פרשות השבוע ומגוון רחב של מפרשים עליהם, ניתן למצוא במאגר ספרות חז"ל, גמרא ומשנה וספרות הלכתית. בנוסף המאגר מציע מגוון כלים למי שרוצה להעמיק ולחקור.
ספריא– מאגר ענק של ספרים ומקורות הן על פרשת השבוע והן על כלל עולם המחשבה היהודי.
hebrewbooks – מאגר ענק של ספרי קודש סרוקים וניתנים להורדה.
מאגר ספרות הקודש (אתר סנונית) – טקסטים של ספרי התנ"ך, ספרות חז"ל ומשנה תורה לרמב"ם.
תורת אמת (און ליין)- מאגר גדול של ספרי תורה, הלכה, חסידות ועוד.
דעת – ספריה וירטואלית – מגוון ספרים בתחומי היהדות.
DICTA – מאגר נהדר של כלים לעזרה בכתיבה כגון: נקדן, פיענוח ראשי תיבות, חיפוש בתנ"ך ובתלמוד ועוד.
פורטל הדף היומי– ניתן למצוא מילון ארמי עברי, פענוח ראשי תיבות, מושגים הלכתיים, מידע לגבי חכמי חז"ל ופוסקים ועוד.
דעת– מלבד מאגר המידע ניתן למצוא מגוון מערכי שיעורים ודפי עבודה, מילונים מקצועיים, כתבי עת ועוד.
מחלקי המים– אתר המרכז מאמרים ורעיונות מתוך עולם המדרש. מאפשר הכרה עם עולם המדרשים ופרשנותם.
משה התקין את ישראל שיהיו קוראים בתורה בשבתות ובימים טובים ובראשי חודשים ובחולו של מועד. בא עזרא והתקין לישראל שיהיו קוראים בתורה בשני ובחמישי ובשבת במנחה (ירושלמי מגילה ד', א')
תקנת קריאת התורה היא קדומה ולאורך השנים חלו בה שינויים לא מעטים עד שהתקבע סדר הקריאה שאנו מכירים כיום. דוגמה לשינוי זה הוא מספר הפרשות המופיעות בתורה:
כידוע יש בתורה נ"ג פרשיות, וזאת הברכה קוראים לא בשבת נשארו לשבתות נ"ב פרשיות (סידור רס"ג)
לעומת זאת מניין הפרשות שאנו קוראים כיום הוא 54 (המותאם למספר השבתות בשנה מעוברת), חמישים ושלושה פרשות נקראות במהלך השנה כפרשת השבוע בשבת, ונוספת עליהן פרשת וזאת הברכה הנקראת בשמחת תורה. הסיבה להבדל המספרי הוא שבעוד שבזמן קדום פרשות ניצבים ו-וילך היו נחשבות פרשה אחת, אנו היום מחלקים אותן לשתי פרשות נפרדות.
עוד שינוי שחל בסדר קריאת פשרת השבוע הוא משך סבב הקריאה: המנהג הבבלי היה קריאה חד שנתית- הפרשות היו נקראות בסבב של שנה אחת, לעומת זאת המנהג הארץ ישראלי היה קריאה בסבב תלת שנתי ובו הפרשות היו מחולקות לסדרים והקריאה בפרשת השבוע התחלקה על פני שלוש שנים (ידוע על חלוקות ל 154, 167 ו- 141 סדרים או פרשיות). המנהג הארץ ישראלי לא התפשט, למרות שהיו מקומות בהם נשמר מנהג זה עד תחילת ימי הביניים (למשל במצרים בתקופת הרמב"ם), וכיום כולנו נוהגים בסדר הקריאה הבבלי שבו פרשות השבוע נקראות בסבב של שנה אחת.
פרשת השבוע מאפשרת לנו להתחבר בכל שבוע אל הטקסט הקדום ומלא התוכן שמהווה את הבסיס לחיים היהודיים שלנו הן מבחינה היסטורית, הן מבחינה הלכתית והן מבחינה ערכית, קריאה נעימה!
