מוטי מלכא
יעקב מחפש משמעות
יעקב יוצא מבית הוריו, פרידה שיש בה פחד ועצב ולמעשה היא אינה יצאה כי אם בריחה. לאחר חלום הסולם מתארת התורה את הליכתו כהליכת שמחה – אך מה השתנה?
המאמרים מוקדשים לעילוי נשמת חללי ונרצחי מלחמת חרבות הברזל
ולעילוי נשמת אליהו בן מזל
יעקב יוצא מבית הוריו, פרידה שיש בה פחד ועצב ולמעשה היא אינה יצאה כי אם בריחה. לאחר חלום הסולם מתארת התורה את הליכתו כהליכת שמחה – אך מה השתנה?
רחל רוצה בילדים, היא מבקשת זאת מיעקב וכאשר היא רואה שאינה יולדת – היא נותנת ליעקב את אמתה. בעל הכלי יקר מסביר כיצד נתינה זו הביאה לכך שזכתה לבסוף בזרע.
שתי סבתות היו לי. סבתא אסתר ז"ל הגיעה ממרוקו וסבתא תמר ז"ל הגיעה מתימן. על אף המקומות השונים שמהן הן הגיעו, אם תשאלו אותי עכשיו
התורה מציינת שיעקב אהב את רחל מלאה, אך האם כוונת הדברים היא להשוות בין כמות האהבה שחש יעקב כלפי כל אחת מנשותיו? לא כך מבין זאת בעל הכלי יקר.
לפני כעשר שנים יצאנו אשתי ואני לטייל באזור שדה בוקר, וביקשנו להגיע למקום מקסים שנקרא "עין עקב"[1] (מומלץ בחום). ההגעה למעיין כרוכה בהליכה של כמה
לא להחמיץ את הרגע יש רגעים בחיים שבהם אנחנו נדרשים לתפוס את הרגע, אבל מסיבה זו או אחרת לא מצליחים. לרוב, הרגעים האלו לא חוזרים,
אחד הדברים הכי משמעותיים שלמדתי בשנים האחרונות זה החובה לנסות ולהבין מה האינטרס שעומד מאחורי בקשות, אירועים ודיונים שונים. לא תמיד מצליחים להבין, אבל ההבנה
המפגש בין יעקב ולבן הביא את חכמים לבחון את התנהלות יעקב וללמוד ממנה לגבי צורת ההתנהגות והיחסים שבין אדם לחברו.
יעקב יוצא מבית הוריו ויוצא מבית לבן, וחכמים השוו בין היציאות ולימדו על אופי האדם.
בניו של לבן טוענים כנגד יעקב על כך שעשה את הונו על חשבון אביהם, אולם האם באמת כך היה?
עשרים שנה שיעקב עובד בבית לבן, ואז מצווה אותו הקב"ה לצאת משם ולשוב ארצה והוא מבטיח: ואהיה עמך! אך מדוע הבטחה זו מגיע עם היציאה מבית לבן?
בחלומו רואה יעקב סולם ועליו מלאכים עולים ויורדים בו, ומסבירים בעלי המדרש כי אלו המלאכים המלווים את האדם בארץ ומחוצה לה, אולם מדוע שיהיה שינוי במלאכים? מדוע לא המשיכו ללוות את יעקב אותם המלאכים?
בפרשת ויצא מספרת התורה על סולם יעקב, עליית המלאכים וירידתם בו, אולם מדוע היו צריכים המלאכים להתחלף?
פרשת השבוע מאפשרת לנו להתחבר בכל שבוע אל הטקסט הקדום ומלא התוכן שמהווה את הבסיס לחיים היהודיים שלנו הן מבחינה היסטורית, הן מבחינה הלכתית והן מבחינה ערכית, קריאה נעימה!
חז"ל אמרו שלא דיברה התורה אלא כלשון בני אדם, ובכך לא כיוונו רק לפן הלשוני – כמובן שהתורה מדברת בלשון שבני האדם יבינו, אלא שהתורה מדברת אל בני האדם: אל הצרכים שלהם, אל הפסיכולוגיה האנושית, ואל הקשיים האנושיים. היא מתקשרת עם מערכת החיים בעולם חומרי ועם המציאות האנושית ובכך היא רלוונטית לכל אדם באשר הוא.
במאמרים באתר ננסה לראות כיצד בפרשת השבוע בא דיבור זה לידי ביטוי במציאות החומרית והרוחנית שלנו, ננסה להוסיף מעט אל ים הפרשנות שכתבו הדורות הקודמים- אם על ידי ריכוז של דברי רבותינו הקדמונים ואם על ידי העלאת סברות חדשות לשאלות עתיקות.
שנזכה להגדיל תורה ,מוטי מלכא.
על התורה– מאגר מידע מכוונן, מלבד פרשות השבוע ומגוון רחב של מפרשים עליהם, ניתן למצוא במאגר ספרות חז"ל, גמרא ומשנה וספרות הלכתית. בנוסף המאגר מציע מגוון כלים למי שרוצה להעמיק ולחקור.
ספריא– מאגר ענק של ספרים ומקורות הן על פרשת השבוע והן על כלל עולם המחשבה היהודי.
hebrewbooks – מאגר ענק של ספרי קודש סרוקים וניתנים להורדה.
מאגר ספרות הקודש (אתר סנונית) – טקסטים של ספרי התנ"ך, ספרות חז"ל ומשנה תורה לרמב"ם.
תורת אמת (און ליין)- מאגר גדול של ספרי תורה, הלכה, חסידות ועוד.
דעת – ספריה וירטואלית – מגוון ספרים בתחומי היהדות.
DICTA – מאגר נהדר של כלים לעזרה בכתיבה כגון: נקדן, פיענוח ראשי תיבות, חיפוש בתנ"ך ובתלמוד ועוד.
פורטל הדף היומי– ניתן למצוא מילון ארמי עברי, פענוח ראשי תיבות, מושגים הלכתיים, מידע לגבי חכמי חז"ל ופוסקים ועוד.
דעת– מלבד מאגר המידע ניתן למצוא מגוון מערכי שיעורים ודפי עבודה, מילונים מקצועיים, כתבי עת ועוד.
מחלקי המים– אתר המרכז מאמרים ורעיונות מתוך עולם המדרש. מאפשר הכרה עם עולם המדרשים ופרשנותם.
משה התקין את ישראל שיהיו קוראים בתורה בשבתות ובימים טובים ובראשי חודשים ובחולו של מועד. בא עזרא והתקין לישראל שיהיו קוראים בתורה בשני ובחמישי ובשבת במנחה (ירושלמי מגילה ד', א')
תקנת קריאת התורה היא קדומה ולאורך השנים חלו בה שינויים לא מעטים עד שהתקבע סדר הקריאה שאנו מכירים כיום. דוגמה לשינוי זה הוא מספר הפרשות המופיעות בתורה:
כידוע יש בתורה נ"ג פרשיות, וזאת הברכה קוראים לא בשבת נשארו לשבתות נ"ב פרשיות (סידור רס"ג)
לעומת זאת מניין הפרשות שאנו קוראים כיום הוא 54 (המותאם למספר השבתות בשנה מעוברת), חמישים ושלושה פרשות נקראות במהלך השנה כפרשת השבוע בשבת, ונוספת עליהן פרשת וזאת הברכה הנקראת בשמחת תורה. הסיבה להבדל המספרי הוא שבעוד שבזמן קדום פרשות ניצבים ו-וילך היו נחשבות פרשה אחת, אנו היום מחלקים אותן לשתי פרשות נפרדות.
עוד שינוי שחל בסדר קריאת פשרת השבוע הוא משך סבב הקריאה: המנהג הבבלי היה קריאה חד שנתית- הפרשות היו נקראות בסבב של שנה אחת, לעומת זאת המנהג הארץ ישראלי היה קריאה בסבב תלת שנתי ובו הפרשות היו מחולקות לסדרים והקריאה בפרשת השבוע התחלקה על פני שלוש שנים (ידוע על חלוקות ל 154, 167 ו- 141 סדרים או פרשיות). המנהג הארץ ישראלי לא התפשט, למרות שהיו מקומות בהם נשמר מנהג זה עד תחילת ימי הביניים (למשל במצרים בתקופת הרמב"ם), וכיום כולנו נוהגים בסדר הקריאה הבבלי שבו פרשות השבוע נקראות בסבב של שנה אחת.
פרשת השבוע מאפשרת לנו להתחבר בכל שבוע אל הטקסט הקדום ומלא התוכן שמהווה את הבסיס לחיים היהודיים שלנו הן מבחינה היסטורית, הן מבחינה הלכתית והן מבחינה ערכית, קריאה נעימה!