אבי כהן סקלי
ויקחו לי
הפרשה נפתחת בציווי להבאת תרומה למשכן :"וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כׇּל־אִישׁ" מה המשמעות של המילה "לי" בציווי זה ? למה מתכוון הקב"ה שהוא מבקש שיקחו "לי" תרומה?
המאמרים מוקדשים לעילוי נשמת חללי ונרצחי מלחמת חרבות הברזל
ולעילוי נשמת אליהו בן מזל
הפרשה נפתחת בציווי להבאת תרומה למשכן :"וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כׇּל־אִישׁ" מה המשמעות של המילה "לי" בציווי זה ? למה מתכוון הקב"ה שהוא מבקש שיקחו "לי" תרומה?
לאחר חטא העגל משה מוציא את אוהל מועד מחוץ למחנה: 'וְנָטָה לוֹ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה', מדוע עשה זאת, ומה באה התורה ללמדנו במעשה זה?
התורה מספרת שהקב"ה ביום השביעי 'שבת וינפש'. אך מהי משמעות מילים אלו, מהי שביתה ומהי נפישה? עיון בדברי המדרש אגדה מביא תשובה מעניינת לכך.
מה התורה רוצה לציין או לומר לנו כשהיא מתארת את הלוחות? לכאורה חשיבותם היא במה שכתוב עליהם ולא כיצד הם נראו.. עיון בבכור שור מעלה תשובה לכך.
אלמלא אלוהים היה נח ביום השביעי לא היינו מסוגלים לעשות זאת בעצמנו. השבת מתחברת לממד הרוחני שקיים באדם ושמאפשר לו להתעלות מעבר לטבע.
משה מבקש מהקב"ה לראות את פניו, בקשה שלא ברור מה משמעותה. האם לקב"ה יש גוף או שמא צריך להבין אותה בצורה אחרת.
התורה מספרת על חטא העגל והפרשנים נחלקים בדעתם כיצד להסביר חטא זה? האם יש בו עבודה זרה ממש או שמא טעות שניתן להבין, והאם בכלל חטאו בני ישראל?
קשיות עורף שמרה את עם ישראל לאורך הדורות. קשיות עורף היא המאבק על הדרך בכל תנאי, על שמירת התורה והמצוות בכל תנאי. עקשנות על ערכים ועל תורה ומצוות.
כאשר משה שומע על חטא העגל – נדמה כאילו כוחו נגמר. אבל בדיוק אז, דווקא כאשר תש כוחו, הוא מבין שהכול תלוי בו, שהחטא הוא מבחנו שלו.
האם יש קשר בין שתי הפרשיות – מחצית שקל הכסף ועגל הזהב? הגמרא רומזת לכך שקיים קשר בין שתי הפרשיות הסמוכות, וננסה לעמוד עליו בדברים הבאים.
מספר המדרש כי משה אחר בשש שעות, ולכאורה נראית התגובה לאיחור זה כלא פרופורציונאלית- הם עושים את העגל, אך האם אכן התגובה הייתה כל כך קיצונית?
פרשת השבוע מאפשרת לנו להתחבר בכל שבוע אל הטקסט הקדום ומלא התוכן שמהווה את הבסיס לחיים היהודיים שלנו הן מבחינה היסטורית, הן מבחינה הלכתית והן מבחינה ערכית, קריאה נעימה!
חז"ל אמרו שלא דיברה התורה אלא כלשון בני אדם, ובכך לא כיוונו רק לפן הלשוני – כמובן שהתורה מדברת בלשון שבני האדם יבינו, אלא שהתורה מדברת אל בני האדם: אל הצרכים שלהם, אל הפסיכולוגיה האנושית, ואל הקשיים האנושיים. היא מתקשרת עם מערכת החיים בעולם חומרי ועם המציאות האנושית ובכך היא רלוונטית לכל אדם באשר הוא.
במאמרים באתר ננסה לראות כיצד בפרשת השבוע בא דיבור זה לידי ביטוי במציאות החומרית והרוחנית שלנו, ננסה להוסיף מעט אל ים הפרשנות שכתבו הדורות הקודמים- אם על ידי ריכוז של דברי רבותינו הקדמונים ואם על ידי העלאת סברות חדשות לשאלות עתיקות.
שנזכה להגדיל תורה ,מוטי מלכא.
על התורה– מאגר מידע מכוונן, מלבד פרשות השבוע ומגוון רחב של מפרשים עליהם, ניתן למצוא במאגר ספרות חז"ל, גמרא ומשנה וספרות הלכתית. בנוסף המאגר מציע מגוון כלים למי שרוצה להעמיק ולחקור.
ספריא– מאגר ענק של ספרים ומקורות הן על פרשת השבוע והן על כלל עולם המחשבה היהודי.
hebrewbooks – מאגר ענק של ספרי קודש סרוקים וניתנים להורדה.
מאגר ספרות הקודש (אתר סנונית) – טקסטים של ספרי התנ"ך, ספרות חז"ל ומשנה תורה לרמב"ם.
תורת אמת (און ליין)- מאגר גדול של ספרי תורה, הלכה, חסידות ועוד.
דעת – ספריה וירטואלית – מגוון ספרים בתחומי היהדות.
DICTA – מאגר נהדר של כלים לעזרה בכתיבה כגון: נקדן, פיענוח ראשי תיבות, חיפוש בתנ"ך ובתלמוד ועוד.
פורטל הדף היומי– ניתן למצוא מילון ארמי עברי, פענוח ראשי תיבות, מושגים הלכתיים, מידע לגבי חכמי חז"ל ופוסקים ועוד.
דעת– מלבד מאגר המידע ניתן למצוא מגוון מערכי שיעורים ודפי עבודה, מילונים מקצועיים, כתבי עת ועוד.
מחלקי המים– אתר המרכז מאמרים ורעיונות מתוך עולם המדרש. מאפשר הכרה עם עולם המדרשים ופרשנותם.
משה התקין את ישראל שיהיו קוראים בתורה בשבתות ובימים טובים ובראשי חודשים ובחולו של מועד. בא עזרא והתקין לישראל שיהיו קוראים בתורה בשני ובחמישי ובשבת במנחה (ירושלמי מגילה ד', א')
תקנת קריאת התורה היא קדומה ולאורך השנים חלו בה שינויים לא מעטים עד שהתקבע סדר הקריאה שאנו מכירים כיום. דוגמה לשינוי זה הוא מספר הפרשות המופיעות בתורה:
כידוע יש בתורה נ"ג פרשיות, וזאת הברכה קוראים לא בשבת נשארו לשבתות נ"ב פרשיות (סידור רס"ג)
לעומת זאת מניין הפרשות שאנו קוראים כיום הוא 54 (המותאם למספר השבתות בשנה מעוברת), חמישים ושלושה פרשות נקראות במהלך השנה כפרשת השבוע בשבת, ונוספת עליהן פרשת וזאת הברכה הנקראת בשמחת תורה. הסיבה להבדל המספרי הוא שבעוד שבזמן קדום פרשות ניצבים ו-וילך היו נחשבות פרשה אחת, אנו היום מחלקים אותן לשתי פרשות נפרדות.
עוד שינוי שחל בסדר קריאת פשרת השבוע הוא משך סבב הקריאה: המנהג הבבלי היה קריאה חד שנתית- הפרשות היו נקראות בסבב של שנה אחת, לעומת זאת המנהג הארץ ישראלי היה קריאה בסבב תלת שנתי ובו הפרשות היו מחולקות לסדרים והקריאה בפרשת השבוע התחלקה על פני שלוש שנים (ידוע על חלוקות ל 154, 167 ו- 141 סדרים או פרשיות). המנהג הארץ ישראלי לא התפשט, למרות שהיו מקומות בהם נשמר מנהג זה עד תחילת ימי הביניים (למשל במצרים בתקופת הרמב"ם), וכיום כולנו נוהגים בסדר הקריאה הבבלי שבו פרשות השבוע נקראות בסבב של שנה אחת.
פרשת השבוע מאפשרת לנו להתחבר בכל שבוע אל הטקסט הקדום ומלא התוכן שמהווה את הבסיס לחיים היהודיים שלנו הן מבחינה היסטורית, הן מבחינה הלכתית והן מבחינה ערכית, קריאה נעימה!