אבי כהן סקלי
הברכה שבאמונה
אחד העונשים שהקב"ה עלול להביא על ישראל הוא חוסר האמונה: ולא תאמין בחייך.. מה הקללה בכך? ובעיקר- כיצד מצאו חכמים את הברכה בתוך עונש זה?
אחד העונשים שהקב"ה עלול להביא על ישראל הוא חוסר האמונה: ולא תאמין בחייך.. מה הקללה בכך? ובעיקר- כיצד מצאו חכמים את הברכה בתוך עונש זה?
בפרידת משה מעם ישראל הוא מכיר בכך שבעתיד עם ישראל לא יעמוד בברית עם הקב"ה, מה שיוביל לתגובה מצד ה': וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם.. מה המשמעות של הסתרת פנים זו? והאם היא מבטלת את השגחת ה'?
ימי אלול והימים הנוראים מעמידים מול האדם ביתר שאת את הדרישה לחזור בתשובה. אבל מהי התשובה? הרצון לחזור מובן לנו, אבל כיצד עושים זאת בפועל? נעיין בדברי הרמב"ם בהלכות תשובה ונראה מהם מרכיבי התשובה וכיצד מייעץ לנו הרמב"ם להצליח לשמר את התשובה.
ראש השנה הוא יום טוב גמור יומיים, א'-ב' בתשרי, שניהם אסורים במלאכה ונקראים "מועד", ויש בהם סעודה ושמחה. ובכל זאת, זהו החג היחיד בלוח השנה שאין אומרים בו הלל. הגמרא עצמה שואלת על כך, ותשובתה קצרה: אי אפשר לשיר בשעה שהמשפט פתוח. אך מה בדיוק פירוש הדבר? ומדוע דווקא השירה נדחית ולא השמחה כולה? על כך יש כמה דרכים בראשונים, ובזה יעסוק המאמר.
פרשת כי תשא ופורים, האם יש קשר ביניהם? ננסה לבחון זאת דרך לוחות הברית, עליהם נאמר: 'מזה ומזה הם כתובים' ודרך המדרש השם את הפסוק גם בפיה של אסתר.
התורה מספרת על גילו של יצחק בשתי נקודות בחייו: בנישואיו – וַיְהִי יִצְחָק בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה, ובלידת בניו – וְיִצְחָק בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה, אך מדוע חשוב לנו לדעת זאת?
פרשת "ראה" ממשיכה את נאום המצוות, ובין היתר חוזרת התורה לצוות על איסור מאכלות אסורים. מיד לאחר מכן מצווה על מצוות המעשר :"עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כׇּל־תְּבוּאַת זַרְעֶךָ" ונשאלת השאלה: למה נסמכו הפרשיות?
בעת היציאה לקרב מצווה התורה את כהן משוח המלחמה, לדבר אל בני ישראל:" וְאָמַר אֲלֵהֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה עַל־אֹיְבֵיכֶם", אך מדוע צריך לפתוח הכהן את מילותיו במילים "שמע ישראל" ? הרי היה יכול להגיד את דבריו מיד?
משה רבנו מזכיר את הטובות של הקב"ה לעם ישראל, אבל מציין שלמרות זאת היה בהם חוסר אמונה: 'וּבַדָּבָר הַזֶּה אֵינְכֶם מַאֲמִינִם בה' אֱלֹקֵיכֶם', אך לא ברור לאיזו חוסר אמונה משה מתכוון?
התורה מספרת על מלחמה בכנעני: 'וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד…' בא להילחם עם ישראל, בתחילה ישראל מפסידים, ולאחר מכן, בזכות נדרם הם מנצחים. עולה השאלה מה עושים הכנענים בשטחם של עמלק? ומדוע בזמן הנדר בנ"י לא מתייחסים אליהם ככנענים?
בפרשה נקרא על היציאה למלחמה במדין, וזאת הפעם הראשונה שהתורה מציינת יציאה של כהן וכלי הקודש עם הצבא – מדוע דווקא כאן ? ומדוע פנחס הוביל את המערכה הזאת ולא יהושע? ומה המשמעות של הניסוח "אותם ואת פנחס" ?
פרשת "בלק" היא מרתקת ומלאה במציאויות מורכבות ונבואות על האומה הישראלית. כולנו מכירים את הסיפור על אתונו של בלעם שבטרם פתחה את פיה, בלעם מכה אותה שלוש פעמים, עד שהמלאך מתערב ופוקח את עיני בלעם. מדוע בא המלאך בטענות אל בלעם על כך שהיכה את האתון הרי זו הדרך להנחות את הבהמה ?