כי עודך חי

התורה מספרת על המפגש המחודש של יעקב ויוסף לאחר שנים של ריחוק. רגע המפגש מרגש- יוסף יוצא לקראת אביו, ושניהם מתחבקים ובוכים זה על צווארו של זה. לאחר מכן פונה יעקב אל יוסף ואומר דבר שנראה משונה:

וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל יוֹסֵף אָמוּתָה הַפָּעַם אַחֲרֵי רְאוֹתִי אֶת פָּנֶיךָ כִּי עוֹדְךָ חָי: (בראשית, מ"ו, ל)

מה כוונת הדברים- הרי לא יתכן שיעקב מקווה למות דווקא עכשיו? ומה הכוונה במילה הפעם– וכי יעקב כבר מת פעם לפני כן?

אונקלוס ורש"י: מיתה אחת ולא שתיים

תרגום אונקלוס מסביר: אִלּוּ אֲנָא מָאִית זִמְנָא הָדָא מְנַחַם אֲנָא– אין רצונו של יעקב למות כעת אבל אילו היה הדבר קורה עכשיו, לאחר שראה את יוסף חי, הוא היה מת מנוחם ורגוע שבנו בחיים.

רש"י מסביר שפשוטו של מקרא הוא כדברי האונקלוס, אך מוסיף:

ומדרשו: סבור הייתי למות שתי מיתות – בעולם הזה ובעולם הבא, שנסתלקה שכינה ממני, והייתי אומר שיתבעני הקב״ה מיתתך. עכשיו שעודך חי, לא אמות אלא פעם אחת. (רש"י, בראשית, מ"ו, ל')

יעקב חושש שעוון מותו של יוסף יזקף לחובתו ולכן במיתתו הוא ייענש גם על כך ולא יזכה לעולם הבא, וכעת כאשר ראה את יוסף חי- יודע יעקב שלא כך הדבר.

שיא חדש בחיי יעקב

פרשנים אחרים מסבירים כי דברי יעקב אינם שאיפה למות אלא הכרה בכך שברגע שפגש את יוסף הגיע יעקב לשיא חדש בחייו, ושיא זה מהווה השלמה של חייו ולכן מבחינה זו הוא בנקודה שאין לו עוד רצונות בחיים, וכך מסביר שד"ל:

אמותה הפעם – הלוואי ואמות עתה, כלומר- אין רע אם אמות עתה, אחרי ראותי שאתה חי, ואם עתה אמות, אמות בשיבה טובה, ולא ביגון… (שד"ל, בראשית, מ"ו, ל')

בדרך זו מסביר גם הרב בכור שור:

אמותה הפעם – התיר עצמו למיתה, כלומר: איני חושש אם אמות מאחר שהשלים לי הקב״ה כל תאוות לבי, שראיתיך חי… (ר"י בכור שור, בראשית, מ"ו, ל')

הרש"ר הירש הולך עוד יותר רחוק ואומר שמכיוון שהגיע לרגע שיא זה של חייו, יעקב אכן היה רוצה לסיים את חייו בשיא זה:

אמותה הפעם – הוא הגיע לפסגת האושר, ומן הנמנע שיהיה מאושר יותר! בפסגת האושר הזאת היה רוצה לסיים את חייו. (רש"ר הירש, בראשית, מ"ו, ל')

יש ועוברים על האדם אירועים מטלטלים- עצב גדול או תקופות קשות. דברי יעקב מלמדים שלעיתים מספיקה בשורה אחת טובה בכדי לצבוע את כל החוויה בצבע אחר ולסיים את העצב בשיא גדול של אושר, תפקידנו הוא לדעת לזהות ולהכיר בבשורות אלו.