
כִּי יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא
כִּי יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא: מזהירה התורה מפני נביא שקר העלול לנסות ולמשוך את העם לעבוד עבודה זרה, אך מיהו נביא זה ומהי המטרה לשמה בא?

כִּי יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא: מזהירה התורה מפני נביא שקר העלול לנסות ולמשוך את העם לעבוד עבודה זרה, אך מיהו נביא זה ומהי המטרה לשמה בא?

קרבן אשם גזלות הוא פגיעה כלכלית באדם אחר מישראל, אך כשהתורה מתארת את החטא היא משתמשת במילים 'ומעלה מעל בה"- מדוע גזל מהזולת נחשב כמעל בה'?

לאחר חטא העגל משה מוציא את אוהל מועד מחוץ למחנה: 'וְנָטָה לוֹ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה', מדוע עשה זאת, ומה באה התורה ללמדנו במעשה זה?

המפגש בין יעקב ולבן הביא את חכמים לבחון את התנהלות יעקב וללמוד ממנה לגבי צורת ההתנהגות והיחסים שבין אדם לחברו.

מי הם העמים אותם הקב"ה חובב ומחבב? האם כוונת משה לבני ישראל או לאומות העולם? עיון בדברי הבכור שור מלמד עד כמה הפסוק קשור לתקופה בה אנו נמצאים.

התורה מצווה: 'וְכִי יִהְיֶה בְאִישׁ חֵטְא מִשְׁפַּט מָוֶת וְהוּמָת וְתָלִיתָ אֹתוֹ עַל עֵץ..' אך מיהו אותו אדם ומהו חטאו? נעמוד על דברי חכמים בהבנת המצווה.

שמע ישראל היא מהחלקים המרכזים של התפילה, ובכל יום מצווים אנו לקרא פסוק זה פעמיים, אך כיצד יש להבין את הפסוק ואת הציווי שהוא מבטא?

בפרשת פנחס מצווה ה' במי שהחטיאו את בני ישראל, אבל דבר מעניין קורה בציווי: הקב"ה לנקום במדיינים דווקא, אבל לא במואבים! ולכן עולה השאלה- מדוע?

פרשיית מי מריבה רבת המסתורין הביאה לתופעות פרשניות מעניינות, ריבוי פירושים תהפוכות ויחסים מורכבים בין פשוטו של מקרא ומדרשו.

הקדשת הלווים המתוארת בפרשה באה לאחר הבחירה בהם לשרת בקודש במשכן. נעיין בסיבות להקדשה זו ובפרטי המעמד כפי שמתואר בתורה.

כיצד היה נראה מחנה ישראל בזמן המסעות? חכמים נחלקו האם הלכו כקורה או כתיבה, וננסה להבין את שורש המחלוקת וכיצד ניתן לפתור אותה.

מהי הסיבה שציוותה התורה על מצוות המילה דווקא ביום השמיני? נעיין בדברי הבכור שור ההולך בעקבות הגמרא ומוצא מסר אנושי בציווי.