פרשת ויגש

תשובת האחים ליוסף:

חלקה הראשון של הפרשה עוסק בתשובתו של יהודה ליוסף, והפרשה פותחת בפסוק: 

וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאׇזְנֵי אֲדֹנִי וְאַל יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה:

יהודה מחליט לקחת את האחריות עליו, בעקבות כך שהוא היה הערב להחזרת בנימין ליעקב, ומכריז שהוא יישאר עבד במקום בנימין.

במונולוג שלו הוא מפרט את הקורות אותם עד עכשיו- ובמיוחד הוא שם את הדגש על דברי יעקב והסבל שלו בעקבות מות יוסף: 

(כז) וַיֹּאמֶר עַבְדְּךָ אָבִי אֵלֵינוּ אַתֶּם יְדַעְתֶּם כִּי שְׁנַיִם יָלְדָה לִּי אִשְׁתִּי.
(כח) וַיֵּצֵא הָאֶחָד מֵאִתִּי וָאֹמַר אַךְ טָרֹף טֹרָף וְלֹא רְאִיתִיו עַד הֵנָּה.
(כט) וּלְקַחְתֶּם גַּם אֶת זֶה מֵעִם פָּנַי וְקָרָהוּ אָסוֹן וְהוֹרַדְתֶּם אֶת שֵׂיבָתִי בְּרָעָה שְׁאֹלָה.

בסיום הדברים מכריז יהודה שהוא זה שיישאר כעבד. 

התגלות יוסף לאחים:

לאחר שיהודה מסיים את דבריו מתגלה יוסף לאחים. 

התורה מציינת את תגובת יוסף לדברי יהודה: 

וְלֹא יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק לְכֹל הַנִּצָּבִים עָלָיו וַיִּקְרָא הוֹצִיאוּ כׇל אִישׁ מֵעָלָי וְלֹא עָמַד אִישׁ אִתּוֹ בְּהִתְוַדַּע יוֹסֵף אֶל אֶחָיו:

יוסף, לאחר התיאור של יעקב המתאבל עליו, לא מסוגל עוד להחריש ולשתוק ומתגלה לאחים, ושאלתו הראשונה היא: וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו אֲנִי יוֹסֵף הַעוֹד אָבִי חָי?

האחים עצמם נרתעים מיוסף, והוא מקרב אותם אליו ומצווה אותם לחזור לכנען ולהביא את יעקב למצרים משום שהרעב עדיין לא נגמר. 

יוסף מבטיח לתת למשפחת יעקב מקום בארץ גושן והוא שולח מתנות ועגלות לעזור לאחים בהעברת יעקב למצרים.

יעקב יורד למצרים:

יעקב ומשפחתו יורדים למצרים. התורה מתארת את בני משפחת יעקב- בניו ונכדיו, ומונה שבעים בני משפחה (גברים) המגיעים למצרים (שלושה מהם- יוסף ובניו, נחשבים בספירה למרות שהם כבר במצרים).

יוסף יוצא לקראת יעקב, ולאחר הפגישה בניהם הוא מביא אותו גם לפני פרעה ויעקב מברך את פרעה.

ההתנהלות הכלכלית של יוסף בימי הרעב:

התורה ממשיכה בפרשת ויגש ומספרת על פעולותיו של יוסף במצרים בימי הרעב- יוסף על ידי התבואה שאגר מצליח להביא לכך שכל אנשי מצרים ימכרו את אדמתם לפרעה תמורה התבואה, לאחר מכירת האדמות יוסף מעביר אוכלוסיית מצרים ממקום למקום ובסופו של התהליך כל אדמות מצרים- מלבד אדמות הכוהנים, שייכות לפרעה והעם כולו עבדיו.