אבי כהן סקלי
להנהיגם בנחת ולסבול אותם
הקב"ה מצווה את משה ואהרון "אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים". מדברי רש"י והספורנו עולים שני כללים להנהגה: להנהיג את העם בנחת ולסבול אותו, ולחלוק כבוד למלכות.
הקב"ה מצווה את משה ואהרון "אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים". מדברי רש"י והספורנו עולים שני כללים להנהגה: להנהיג את העם בנחת ולסבול אותו, ולחלוק כבוד למלכות.
בפרשת וארא מבטיח הקב"ה למשה רבנו להוציא את בני ישראל בכוח גדול. אך למעשיו של הקב"ה ישנה תכלית נוספת וחשובה לא פחות, שנוגעת למצרים עצמם.
התורה מספרת שהקב"ה הקשה את לב פרעה ולא נתן לו להקשיב למשה ולמכות שהביא עליו, אך מה על הרצון החופשי שלו? נעיין בדברי הרמב"ם ור"ע ספורנו.
המיילדות מסרו את נפשם כדי להחיות את הילדים פיזית, אבל גם רוחנית. מזון לגוף ומזון לרוח ולנפש וחרפו נפשן כדי להציל את הדורות הבאים.
פרעה ייזכר לעולם כראשון הצוררים שניסו להשמיד את עם ישראל. הרש"ר הירש מזהה מדוע יש לראות בו אב טיפוס לאלו שניסו להשמידנו לאורך הדורות.
בכל מעשה שאנחנו עושים שתהיה נקודה עליונה, גבוהה ועצומה שאליה אנחנו מכוונים, לשם אנחנו רוצים להיות וסביבה לבנות את הכל. אחרת, לא נגיע לשום מקום.
מדוע מדגישה התורה שהאח שהושם במאסר הוא שמעון? האם יש בכך ללמד אותנו משהו? עיון בדברי הרב בכור שור מלמד על הכרת הטוב שהיה בכך.
יוסף עולה בתוך רגעים מבית האסורים אל ארמון פרעה, ומעז לייעץ למלך אף שלא נתבקש. מאין הכוח לכך? המאמר רואה בגבורה כזו גילוי אלוקי, כגבורת החשמונאים, וכדברי הרמב"ם על דרגת
מה משמעות התיאור 'והוא נער'? האם התורה מתארת במילים אלו את גילו של יוסף או שיש כאן תיאור של מעשיו?
התורה אינה מסתירה את מעשיהם הפחות טובים של גדולי עולם. גם שבטי ישראל מתמודדים עם קנאות, תאוות, כעסים וכיוצא בזה והתורה פורשת את הדברים בפנינו ובכך מציגה את הפן האנושי
מדוע נבחר דווקא אברהם להיות אבי האומה, ולא צדיקים שקדמו לו כאדם הראשון, חנוך ונח? בעקבות הרמב"ם והרמב"ן: אברהם לא הסתגר בקדושתו אלא היה "מהלך וקורא ומקבץ העם", נאבק על
מדוע נאמר "נעשה אדם" בלשון רבים? לפי רש"י, ספורנו, רד"ק והגר"א, הקב"ה שיתף את פמלייתו וברואיו בבריאת האדם, כדי ללמד ענווה, התייעצות ומניעת קנאה.
