אבי כהן סקלי
הפעם אודה את ה'
לאה קוראת לבנה הרביעי יהודה ואומרת: "הפעם אודה את ה'". חז"ל אומרים שעד לאה לא היה אדם שהודה לקב"ה. המאמר מסביר, בעקבות המדרש וה"כתב סופר", שחידושה של לאה הוא ההודאה
לאה קוראת לבנה הרביעי יהודה ואומרת: "הפעם אודה את ה'". חז"ל אומרים שעד לאה לא היה אדם שהודה לקב"ה. המאמר מסביר, בעקבות המדרש וה"כתב סופר", שחידושה של לאה הוא ההודאה
מצד אחד ראש השנה הוא יום הדין, אך מצד שני איננו עוסקים בתשובה ביום הזה ושלא כביום כיפור אין אומרים וידויי וסליחות. אם כן: במה אנחנו עוסקים?
חג הסוכות מקושר יותר משאר הרגלים עם השמחה, אך האם זוהי הדגשה כללית של השמחה שצריכה להיות בכל הרגלים, או שיש בחג זה עניין מיוחד של שמחה?
התורה מצווה שלא להלין את התלוי על העץ, וכותבת לא תלין נבלתו על העץ… כי קללת אלהים תלוי, אך מהי הקללה בכך? ומדוע שלא לפרסם את מעשי החוטא? על כך
משה מקבל משימה מהקב"ה – נקום את נקמת בני ישראל במדיין, למרות שברור לו שזוהי אחת הפעולות האחרונות שלו כמנהיג – הוא מיד קם למלא את הציווי.
בפרשת פנחס מספרת התורה על עליית משה להר נבו ועל סמיכת יהושע, אך האם זה מקומם של הדברים? ואם לא, מדוע נאמרו כאן?
לעומת בלעם, בלק לא משחק משחקים- הוא לא מסתיר את כוונותיו ולא עוטף את דבריו בדברי נחמדות ותירוצי שווא שקריים, יש לו מטרה: אולי אוכל נכה בו .
פרשיית מי מריבה רבת המסתורין הביאה לתופעות פרשניות מעניינות, ריבוי פירושים תהפוכות ויחסים מורכבים בין פשוטו של מקרא ומדרשו.
במרכזה של פרשת קרח עומדת המחלוקת הידועה שהוביל קרח. כולם זוכרים את קרח, אבל יש ששוכחים שבפרשה זו יש עוד שני "כוכבים" המופיעים בה- דתן ואבירם.
פרשת שלח-לך היא אולי הפרשה המובהקת ביותר שמראה לנו מה קורה כאשר לא מפנימים אירועים וממשיכים כרגיל לאירוע הבא.
פרשת בהעלותך פותחת בציווי לאהרון להדליק נר תמיד במשכן ובבית המקדש. מה מטרת הדלקת הנר? הרי הקב"ה לא צריך לאורו! ולצערנו אין לנו כיום לא מקדש ולא כהן בעבודתו, ולכן
פרשת בהר עוסקת בשני נושאים עיקריים: מצוות שנת השמיטה ומצוות שנת היובל. נעיין בשמיטת כספים, בדברי רש"י "מה עניין שמיטה אצל הר סיני" ובקשר לתורה שבעל פה, ובסיומה של הפרשה.
