אבי כהן סקלי
כל מקום שנופלין הזקקו למנין
אחרי פתיחה קצרה על שכר פנחס ועל הציווי להכות את המדיינים, מגיע הציווי לפקוד את בני ישראל. הפסוק הפותח אותו בנוי משני משפטים שנראים כאילו אינם קשורים זה לזה: סיום
אחרי פתיחה קצרה על שכר פנחס ועל הציווי להכות את המדיינים, מגיע הציווי לפקוד את בני ישראל. הפסוק הפותח אותו בנוי משני משפטים שנראים כאילו אינם קשורים זה לזה: סיום
כולנו מכירים את הסיפור על אתונו של בלעם: בטרם פתחה את פיה, בלעם מכה אותה שלוש פעמים, עד שהמלאך מתערב ופוקח את עיניו. מדוע בא המלאך בטענות אל בלעם על
במרכזה של פרשת "קרח" אשר נקרא השבת עומדת המחלוקת הידועה בהיסטוריה של העם היהודי -"מחלוקת קרח ועדתו", עליה אומרים חז"ל שמחלוקת שאינה לשם שמים, אין סופה להתקיים. המחלוקת אומנם קרויה
תחילת הפרשה עוסקת בעבודת הלוויים ותפקידם בנשיאת כלי המשכן והיא פותחת עם פירוט תפקידם של בני גרשון ובני מררי, וחכמים שמו לב שבעוד שבבני קהת וגרשון מדברת התורה בלשון נשיאה,
הכוהנים מצווים לברך שלום לעם ישראל, וחכמים הפליגו במעלת השלום,עד כדי שכאשר אדם נוהג שלום בביתו – הוא יכול להשפיע בכך על העם כולו!
פרשת בחקותי, שנראה שאין מתאימה ממנה לזמננו, פותחת ברצף של ברכות אשר מסתיימות בהבטחה: ואולך אתכם קוממיות, אך מה משמעות הבטחה זו?
מצווה הקב"ה את משה על מינוי אהרון לכהן: הקרב אליך את אהרון אחיך, אולם מדוע נבחר דווקא אהרון לתפקיד חשוב זה? ננסה לעמוד על הסיבות לכך כפי שמביאים בעלי המדרש.
התורה מצווה על ערי מקלט – ערים אליהם יוכל הרוצח לברוח לפני משפטו בכדי שלא ייהרג בידי גואל הדם, ושאליהם רוצח בשגגה גולה.
פרשת "פנחס" היא בסימן חילופי הנהגות והיא מלמדת שיעור חשוב במנהיגות. משה מבקש לוודא שלעם יש מנהיג ראוי אחריו, בקשה שאינה מובנת מאליה בימנו.
בפרשת פנחס מספרת התורה על עליית משה להר נבו ועל סמיכת יהושע, אך האם זה מקומם של הדברים? ואם לא, מדוע נאמרו כאן?
פרשת פנחס עמוסה באירועים גדולים, שכל אחד מהם הוא סוג של אירוע שיא בפני עצמו, אבל לצד אירועי שיא אלו מתארת התורה גם את מה שבניהם- השגרה.
בפרשת פנחס מלמד אותנו משה רבנו שיעור חשוב במנהיגות: לדעת מתי ואיך לפנות את הדרך ולתת לדור חדש של הנהגה לעלות ולצמוח.
