בסיומה של פרשת שמיני, לאחר שמצווה הקב"ה את בני ישראל לשמור על טהרתם ושלא יטמאו לנבלות בעלי החיים האסורים, מזהיר הקב"ה:
אַל תְּשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכׇל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם וְנִטְמֵתֶם בָּם. כִּי אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי וְלֹא תְטַמְּאוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכׇל הַשֶּׁרֶץ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ. (ויקרא, י"א, כ"ג- כ"ד)
בעל הכלי יקר שם לב להבדל שבניסוח שבין הפסוקים: שמירה או אי שמירה על הציוויים מגדירים את המצב אליו יגיע האדם – או שהוא קדוש או שהוא טמא. אולם, לגבי הקדושה נאמר שהאדם בפירוש יגיע למצב זה – והייתם קדושים, ואילו לגבי הטומאה נאמר שהאדם יטמא – ונטמתם בם. לכן שואל הרב – מה ההבדל? הרי גם לגבי הטומאה היה צריך להיאמר והייתם טמאים!
הרב עונה ברעיון שנכון לא רק לגבי ענייני טומאה וטהרה, אלא לכל פעולה של האדם בעולם:
והתקדשתם והייתם קדושים וגו׳ – לפי שארז״ל (שבת קד) הבא לטהר מסייעין לו הבא לטמא פותחין לו, אבל מכל מקום אין מסייעין לו. לכך נאמר אצל הבא לטהר: והתקדשתם והייתם קדושים דרך הודעה לומר שאם תתחילו להתקדש מלמטה, אז ודאי והייתם קדושים… אבל אצל הבא לטמא …לא אמר והייתם טמאים לפי שאינו מילתא דפסיקא, כי אע״פ שהאדם מתחיל בקלקלה מכל מקום שמא לא אהנו מעשיו אחר שאין מסייעין לו מן השמים, אלא פותחין לו כי הפתח פתוח לו ואין סוגר בעדו…
כאשר אדם רוצה להתקדש – הפעולה הראשונית היא ממנו, אך הקב"ה מסייע לו להשלים את המהלך ולכן בהכרח שסופו יהיה והייתם קדושים, לעומת זאת לקלקול הקב"ה לא מסייע אלא רק נותן פתח או אפשרות לאדם לקלקל. פתח זה לא בהכרח יביא את האדם להשלים את רצונו ולכן גם לא מוכרח שהוא באמת יטמא, ומשום כך נסחה זאת התורה במילים ונטמתם בם – ישנה אפשרות להיטמא אך היא לא מחויבת ותלויה רק באדם.
לא פעם אדם אומר לעצמו: 'אני רוצה להשתפר, רוצה לחזור ולהתקדש – אבל זה קשה מדי…' על כך עונה הרב: 'לא קשה, צריך רק כוונה אמיתית והקב"ה יסייע!' הסיוע לא מתרחש רק בדרך נס – כאשר אדם מתחיל תהליך אמיתי כל שלב שהוא מצליח לעבור מעודד אותו לקראת השלב הבא, כל קבלה לעתיד היא תרגול וחינוך עצמי שיבטיחו שהתנועה תהיה תמיד קדימה – גם אם יהיו נפילות בדרך.
והדברים נכונים גם ברמה חברתית – כאשר רוצים לעשות טוב באמת, כאשר רוצים לעשות מהלך של תיקון בעולם, אז הקב"ה מסייע – גם אם זה דרך עמותות או אנשים טובים שבאים ונותנים יד. צריך רק לזכור המטרה היא להיות קדושים.
ברוך ה' לעולם אמן ואמן
בפרשת שמיני אהרון מלמד אותמו על משמעות האחריות ונשיאת הנטל באומה הישראלית – הוא לא אמור לגרום לך גאווה, אלא להיפך, הוא אמור לגרום לכל אחד קודם כל רעד ובושה מהמעמד והאחריות, רק באופן הזה התפקיד יבוצע באופן שלם.
פרויקט הקריאה בתורה הוא חגיגה אמיתית של מורשת, מסורת ודיוק בלשון הקודש. הקריאה בתורה היא לא רק מצווה, אלא גם חוויה שמחברת אותנו לשורשים העמוקים של העם היהודי. כאן תוכלו להאזין לקריאת פרשת שמיני בשני נוסחים – הנוסח הירושלמי והנוסח המרוקאי – ולהיחשף ליופייה של המסורת שהועברה מדור לדור.
מדוע מצווים בני ישראל לזבוח לפני ה'? בעל הכלי יקר מתייחס לכך ומסביר כיצד הזבח מביא לידי אחדות – הן עם הקב"ה והן בתוך העם.
אחד הקשיים המרכזיים בימים אלו הוא להבחין בין הטמא ובין הטהור, בין האמת לבין השקר. כל כך הרבה כוחות עצומים מבקשים ללמדנו שהטהור הוא טמא והטמא הוא דווקא הטהור
התלהבות בעבודת ה' היא טובה, אך צריך לדעת כיצד לעשות זאת. בדבר זה טעו בני אהרון, ומתוך כך מלמדת התורה שהכל צריך להיות במידה ובדרך הנכונה.
נחלקו הפרשנים ביחס למהות חטאם של נדב ואביהו, וננסה לעיין בדברי התורה ובדברי בעלי הפשט בכדי לראות כיצד הם הבינו את מהות החטא.
