כלי יקר

התורה מצווה על חג השבועות, ומדישה את הצד החקלאי ש החג, שבו מצווים ישראל: והקרבתם מנחה חדשה, אולם מהותו של החג כמתן תורה לא מוזכר?

התורה מצווה: איש אמו ואביו תיראו וסומכת ציווי זה לשמירת השבת. בעל הכלי יקר מסביר לא רק את נוסח הציוויים וסמיכותם, אלא כיצד הם רלוונטיים כיום.

בפתיחת פרשת מצורע פותחת התורה בטהרת המצורע: זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע בְּיוֹם טׇהֳרָתוֹ וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן. בעל הכלי יקר מוצא רעיון אקטואלי בטהרה זאת.

מדוע מצווים בני ישראל לזבוח לפני ה'? בעל הכלי יקר מתייחס לכך ומסביר כיצד הזבח מביא לידי אחדות – הן עם הקב"ה והן בתוך העם.

התורה חוזרת בציווי קרבן העולה על המילים – היא העולה: זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִוא הָעֹלָה. חכמים הביאו כמה רעיונות למה יש ללמוד מכפילות זו.

פרשת ויקרא מונה מאילו מרכיבים באים הקורבנות: מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קׇרְבַּנְכֶם. בעל הכלי יקר מלמד מה אפשר ללמוד מההבדלים שיש בחומרי הקורבנות.

התורה מציינת לגבי הארון: 'ועשית עליו זר זהב'. בעל הכלי יקר מוצא בציווי זה הדרכה כללית לגבי האדם ולימוד התורה.

שולח יעקב לעשיו שליחים ומצווה אותם להעביר לו מסר: 'עם לבן גרתי…' ונשאלת השאלה: מדוע יעקב מנסח את דבריו לעשיו אחיו בלשון 'גרתי'? מדוע לא ניסח יעקב את דבריו בצורה שונה?

רחל רוצה בילדים, היא מבקשת זאת מיעקב וכאשר היא רואה שאינה יולדת – היא נותנת ליעקב את אמתה. בעל הכלי יקר מסביר כיצד נתינה זו הביאה לכך שזכתה לבסוף בזרע.

התורה מציינת שיעקב אהב את רחל מלאה, אך האם כוונת הדברים היא להשוות בין כמות האהבה שחש יעקב כלפי כל אחת מנשותיו? לא כך מבין זאת בעל הכלי יקר.

בניו של לבן טוענים כנגד יעקב על כך שעשה את הונו על חשבון אביהם, אולם האם באמת כך היה?

אומר משה לעם ישראל: ויהי בישורון מלך, אך למי כוונתו- האם לקב"ה או לעצמו? בעל הכלי יקר מסביר את הדברים לשני הכיוונים, ולגבי הנהגה בכלל.