ועשית עליו זר זהב

בפרשת תרומה ותצווה, מצווה התורה על כלי המשכן ועל שלושה מהם נאמר שיש לעשות להם זר סביב חלקם העליון:

לארון:

(י) וְעָשׂוּ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים אַמָּתַיִם וָחֵצִי אׇרְכּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי רׇחְבּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי קֹמָתוֹ. (יא) וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר מִבַּיִת וּמִחוּץ תְּצַפֶּנּוּ וְעָשִׂיתָ עָלָיו זֵר זָהָב סָבִיב. (שמות כ"ה)

לשולחן:

(כג) וְעָשִׂיתָ שֻׁלְחָן עֲצֵי שִׁטִּים אַמָּתַיִם אׇרְכּוֹ וְאַמָּה רׇחְבּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי קֹמָתוֹ. (כד) וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר וְעָשִׂיתָ לּוֹ זֵר זָהָב סָבִיב. (שמות כ"ה)

למזבח הקטורת:

(א) וְעָשִׂיתָ מִזְבֵּחַ מִקְטַר קְטֹרֶת עֲצֵי שִׁטִּים תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ. (ב) אַמָּה אׇרְכּוֹ וְאַמָּה רׇחְבּוֹ רָבוּעַ יִהְיֶה וְאַמָּתַיִם קֹמָתוֹ מִמֶּנּוּ קַרְנֹתָיו. (ג) וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר אֶת גַּגּוֹ וְאֶת קִירֹתָיו סָבִיב וְאֶת קַרְנֹתָיו וְעָשִׂיתָ לּוֹ זֵר זָהָב סָבִיב. (שמות ל')

בעל הכלי יקר שם לב שבעוד ששלושת הכלים שווים בעצם הציווי על עשיית הזר, ישנו הבדל בצורת הניסוח של הציווי בין השולחן והמזבח שבהם נאמר: ועשית לו, לעומת הארון שבו נאמר: ועשית עליו, וכך מסביר הרב את השינוי:

ועשית עליו זר זהב סביב – ארז״ל (יומא עב:) שזה רמז לכתר תורה ובשלחן ובמזבח נאמר ועשית לו לפי, שכתר כהונה ומלכות הוא לאנשים מיוחדים כי אין כהונה כ״א למי שהוא מזרע אהרן ומלכות לזרע דוד לכך נאמר לו אבל כתר תורה הפקר לכל לכך לא נאמר לו…

אומר הרב שהשולחן והמזבח, שמסמלים את כתר הכהונה והמלוכה, בהם נאמרה המילה לו בכדי לציין שכתרים אלו שייכים לאנשים ספציפיים – כוהנים ובני זרע דוד, ולכן מכוונת התורה שכתרים אלו מיועדים לו – למי שבא מתוך קבוצות אלו.

לעומת זאת, בשולחן המייצג את כתר התורה, אין בעלות. התורה זמינה לכל ואין מי שיש לו חזקה עליה, ולכן בכתר זה אומרת התורה: ועשית עליו, במובן שהכתר עליו וכל הרוצה לבוא וליטול מוזמן.