משפחת הקהתי

בפרשת במדבר מצווה הקב"ה את משה ואהרון לשמור על משפחות בני קהת, ונשאלת השאלה מדוע היה צורך באזהרה מיוחדת זו דווקא לגבי משפחת הקהתי? 

תוכן עניינים

וַיְדַבֵּר ה' אֶל־מֹשֶׁה וְאֶל־אַהֲרֹן לֵאמֹר׃  אַל־תַּכְרִיתוּ אֶת־שֵׁבֶט מִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי מִתּוֹךְ הַלְוִיִּם׃  וְזֹאת עֲשׂוּ לָהֶם וְחָיוּ וְלֹא יָמֻתוּ בְּגִשְׁתָּם אֶת־קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים אַהֲרֹן וּבָנָיו יָבֹאוּ וְשָׂמוּ אוֹתָם אִישׁ אִישׁ עַל־עֲבֹדָתוֹ וְאֶל־מַשָּׂאוֹ׃  וְלֹא־יָבֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַּע אֶת־הַקֹּדֶשׁ וָמֵתוּ׃ (במדבר ד', י"ז- כ')

פרשת במדבר עוסקת בהכנות למסעות בני ישראל, וכחלק מהכנות אלו מחולקים תפקידי משפחות הלווים במסעות, ובמיוחד  מצווה הקב"ה את משה ואהרון לשמור על משפחות בני קהת לבל יפגעו בזמן עבודתם, ונשאלת השאלה מדוע היה צורך באזהרה מיוחדת זו דווקא לגבי משפחת הקהתי?

 

 

על שאלה זו עונה המדרש בבמדבר רבה  בשתי דרכים:

 וְזֹאת עֲשׂוּ לָהֶם וְחָיוּ וְלֹא יָמֻתוּ, מָה רָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַזְהִיר עַל מִשְׁפְּחוֹת הַקְּהָתִי יוֹתֵר מִשְּׁאָר הַמִּשְׁפָּחוֹת? אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בְּרַבִּי יִצְחָק: יֵשׁ דָּבָר מְעֻלֶּה [יש דבר שונה ומיוחד שיש]  בְּשֵׁבֶט לֵוִי וּבְמִשְׁפְּחוֹת קְהָת מַה שֶּׁאֵין בְּכָל יִשְׂרָאֵל, כֵּיצַד? [מהו הדבר הזה?] – כָּל הַשְּׁבָטִים לֹא אִכְפַּת לָהֶם בִּכְלֵי בֵּית הַמִּשְׁכָּן [לא אכפת להם – במובן שאין להם תפקיד בנשיאת חלקי המשכן, הם לא מצווים על כך ולא לוקחים בכך חלק] , אֲבָל שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי טוֹעֲנִין בִּכְלֵי הַמִּשְׁכָּן [עבודתם היא בנשיאת המשכן]: מִי שֶׁהוּא טוֹעֵן בַּקְּרָשִׁים, מִי שֶׁהוּא טוֹעֵן בַּבְּרִיחִים, מִי שֶׁהוּא טוֹעֵן בָּאֲדָנִים – כָּךְ הָיוּ בְּנֵי מְרָרִי טוֹעֲנִין, וּמִשְׁפְּחוֹת בְּנֵי גֵרְשׁוֹן טוֹעֲנִין כָּל כְּלֵי הָאֲרִיגָה [משפחות הלווים האחרות עיסוקן הוא בחלקים החיצוניים של המשכן ולא בכלי הקודש עצמם], וּמִשְׁפְּחוֹת בְּנֵי קְהָת בָּאָרוֹן.

הדגש ששם בעל המדרש הוא על כך שבני קהת טוענים דווקא את הארון בפרט (וכלי הקודש בכלל), וזה מה שמבדיל ומייחד אותם, משום שתפקיד זה יש בו סיכון: ללוי אסור לראות את תהליך הכיסוי של כלי הקודש, ראייה שדינה מוות. מכך מובן גם מדוע אהרון והכוהנים, שייכים לאזהרה: הכוהנים הם אלו שמכינים את כלי הקודש לנשיאת הקהתים ולכן יש להם תפקיד במניעת הסיכון שלהם.

המדרש ממשיך ומביא תשובה נוספת:

'אל תכריתו את שבט משפחת הקהתי'- מה ראה הקדוש ברוך הוא להזהיר על משפחת הקהתי יותר משאר המשפחות?… ועוד בדבר אחד היו מעולים מכל הלויים: שכל הלויים היו טוענים בכל המשכן והיו מהלכים ופניהם כנגד הדרך [היו הולכים 'ישר'], אבל בני קהת היו מהלכים ופניהם לארון [ויוצא ששנים מהם היו הולכים וגבם לכיוון ההליכה], כדי שלא ליתן אחור לארון. הוי נמצאת אומר: אף שהיו גדולים מן שאר המשפחות [של שבט לוי] ואין צריך לומר [שהיו גדולים] מן ישראל, [בכל זאת] לא הייתה רוחן גסה עליהם, אלא [היו] משועבדין לפני הארון. למה [עשו] כן? לפי שאין גדולה [וגאווה] לפני האלוהים. נמצאת אומר: אף על פי שהייתה משפחת קהת פלאטיני [חשובים מאוד, אף על פי כן] כיון שהיו באים לטעון את הארון- היו טוענים בו כעבדים. (במדבר רבה, ה', ו').

בתשובה השנייה המדרש בוחר להדגיש דווקא את הפן המוסרי וההתנהגותי של בני קהת, ולכן הוא אומר כי למרות שהיו בני משפחה זו מכובדת במיוחד –  הדבר לא הביא אותם לגאווה ולתחושת גדולה היכן שלא צריכה להיות כזו, כי אין גדולה לפני האלוקים!

יכולת זו, לשמור על מידה של פרופורציה וצניעות למרות התכונות המיוחדות שלהם ולמרות התפקיד החשוב שלהם, בזכותה כנראה הם קיבלו את התפקיד. אולם למרות שהמדרש פותח בשאלה: מה ראה הקדוש ברוך הוא להזהיר על משפחת הקהתי יותר משאר המשפחות? התשובה שהמדרש מציג אינה ברורה- המדרש מסביר ומציג את גדולתם של בני קהת, אך השאלה עצמה נראה שנותרת ללא מענה.

נראה שהתשובה של המדרש נעוצה לא באיכותם ומעלתם של בני קהת, אלא במה שעלולה לגרום המעלה:

לכל אדם יש מצבים בהם הוא מרגיש טוב עם עצמו וטוב מאחרים, לכל אחד יש תחום עניין בו הוא משקיע או בו הוא מצטיין, אך בדיוק כשם שהצטיינות והשקעה זו עשויה לבנות אותו מבחינה אישית, רוחנית או חינוכית, כך היא עלולה להרוס אותו ולפגוע בו אם היא מביאה גאווה ותחושת עליונות בעקבותיה.

המילים כי אין גדולה לפני האלוקים  יכולות לשמש כאזהרה לבני קהת וגם לנו כולנו: אם ההצטיינות מובילה לגאווה – אין לה מקום, אם הדרישות המיוחדות שנדרשים אליהן מובילות לגאווה – אין להם מקום. כמובן שמותר לשמוח בהישג או בהשקעה, אך יש הבדל בין שמחה לגאווה. בני קהת היו המעולים שבישראל, במיוחד בצניעות שלהם, אך עדיין צריך להזהיר שזוהי עבודה שלא נגמרת, תמיד אנחנו לפני האלוקים, תמיד אנחנו צריכים לראות כיצד להשתפר, תמיד אנחנו לא מושלמים מול הקב"ה, ותמיד יש מה לשפר.

חוסר שלמות זו היא לא פגם, אלא היא מהות הקיום האנושי.

ברוך ה' לעולם אמן ואמן.

 

מאמרים נוספים מהאתר

שתשא ותרומם איש ישראל

בפתיחת פרשת במדבר מצווה הקב"ה על מפקד בני ישראל בלשון מיוחדת: שאו את ראש כל עדת בני ישראל, ועולה השאלה: מה תכלית המפקד האמור, ויותר מכך – מהי המשמעות מיוחדת של המילים 'שאו את ראש'?

קריאת התורה – פרשת במדבר

פרויקט הקריאה בתורה הוא חגיגה אמיתית של מורשת, מסורת ודיוק בלשון הקודש. הקריאה בתורה היא לא רק מצווה, אלא גם חוויה שמחברת אותנו לשורשים העמוקים של העם היהודי. כאן תוכלו להאזין לקריאת פרשת במדבר בשני נוסחים – הנוסח הירושלמי והנוסח המרוקאי – ולהיחשף ליופייה של המסורת שהועברה מדור לדור.

התורה והמדבר

פרשת במדבר פותחת ספר חדש ונקראת תמיד לפני שבועות, ללמד שכשם שהמדבר פתוח לכולם – כך התורה מזומנת לכולם.

פקד את בני לוי

כאשר התורה מבקשת לספור את בני שבט לוי מבוצעים שני שינויים מרכזיים אל מול המפקד הכללי. ראשית, המפקד של שבט לוי כולל את כלל הגברים מבין חודש ומעלה (ולא מבני 20 שנה) ובנוסף התורה מציינת באופן מפורש שהמפקד בוצע "על פי ה'"

תחת עול הציבור

המפקד מחבר את המשימה הלאומית עם האחריות הפרטית, המשפחתית והשבטית. אבל מה המשמעות של המונחים הצבאיים במפקד?

על מספרים ובני אדם

מספרים. זהו סודו של ספר במדבר, שלא במקרה נקרא בלשון חז"ל "חומש הפקודים", ובאנגלית Numbers. מפקד זה חוזר פעמיים בספר, כאן ובפרשת פנחס.