שְׁמַע יִשְׂרָאֵל: אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה

כמה פעמים פתחנו את הדברים באמירתו היסודית של בעל התניא, מייסד חסידות חב"ד, רבי שניאור זלמן מלאדי (1745-1812, האימפריה הרוסית) לפיה "יש לחיות עם הזמן". כוונתו של הרבי היא שכל יהודי חייב לחיות את החיים עם פרשת השבוע באופן מהותי. לא רק ללמוד אותה באופן עיוני אלא 'לחיות' אותה ממש, להבין את ההוראה בעבודת ה'. השבת, בפרשת "שופטים", בעת קראתי את הפרשיות הנוגעות לציווי התורה על "מלחמת רשות" לא יכולתי לעצור את הדמעות מתוך כאב עצום, הרגשתי את חיינו חרוטים בפרשה.

כאשר קראתי את הציווי של התורה לאדם שארש אישה ולא הספיק להינשא לה שלא לצאת למלחמת רשת, ראיתי את כל החיילים אשר נישאו ולא חזרו לביתם במלחמת החובה והקיום שבה אנחנו נמצאים. ראיתי את הרב תמיד גרנות, האדם הגדול הזה, עומד מתחת לחופה ועורך את טקס הנישואין של ארוסת בנו שנפל בקרב עם מישהו אדם אחר. איזה גדלות.

קרא בשם בצלאל בן אורי

לפי דרכו והנאתו של יועץ

אנשי החיל

כי שמו אברהם…

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה

כאשר קראתי את הציווי של התורה לאדם שבנה בית ולא חנכו שישוב לביתו במלחמת רשות, ראיתי את החיילים אשר הספיקו להתחתן, אבל לא הספיקו לבנות את ביתם. איזה כאב עצום.  

כאשר קראתי את הציווי של התורה לכהן משוח המלחמה לקרוא לעם ישראל לפני המלחמה ולומר להם : "שמע ישראל" – אל תפחדו ואל תיראו ראיתי לנגד עיניי את כל פלוגות המלחמה אשר התאספו בשטחי הכינוס מחובקים חזק, מאוחדים, מאמינים בקב"ה, צועקים "שמע ישראל" ויוצאים לקרב. תורת חיים.

בעת היציאה לקרב מצווה התורה את כהן משוח המלחמה, אשר יוצא עם בני ישראל למלחמה, לדבר אל בני ישראל ולחזק את רוחם, נפשם וכוחם ולומר להם שהקב"ה איתם וילחם להם:

"וְהָיָה כְּקָרׇבְכֶם אֶל־הַמִּלְחָמָה וְנִגַּשׁ הַכֹּהֵן וְדִבֶּר אֶל־הָעָם׃ וְאָמַר אֲלֵהֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה עַל־אֹיְבֵיכֶם אַל־יֵרַךְ לְבַבְכֶם אַל־תִּירְאוּ וְאַל־תַּחְפְּזוּ וְאַל־תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם׃ כִּי ה' אֱלֹקיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם־אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". (דברים כ, ב-ד)

מדוע צריך לפתוח הכהן את מילותיו במילים "שמע ישראל" ? היה אפשר להתחיל מיד "ואמר אליהם אתם קרבים" מה המשמעות של פתיחה זו?

הרב עדין שטיינזלץ (1937-2020, ישראל) בביאורו מסביר שהכהן משתמש במילים אלו כדי לקבל את תשומת הלב של החיילים והגדודים הנאספים למלחמה, כאילו אומר להם – "חברים, שיתקו והקשיבו" :

"וְאָמַר אֲלֵהֶם: שְׁמַע, יִשְׂרָאֵל! הקשיבו! אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֵיכֶם. אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם, תפחדו, אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּחְפְּזוּ, תהיו בהולים, וְאַל תַּעַרְצוּ, תישברו מִפְּנֵיהֶם". (ביאור שטיינזלץ על דברים כ׳, ג)

תחשבו על סיטואציה שבה אלפי חיילים מתים

רש"י (1040-1105, צרפת) מביא את דברי הגמרא ואומר שהכהן מבקש לומר להם, אם אתם אומרים "שמע ישראל, ה' אלוקינו, ה' אחד" ומתכוונים לכך ומאמינים באחדות ה' בעולם, הרי שדי בזה כדי שתינצלו מן המלחמה ושדי בזה כדי שהקב"ה יושיע אתכם :

"שמע ישראל. אֲפִלּוּ אֵין בָּכֶם זְכוּת אֶלָּא קְרִיאַת שְׁמַע בִּלְבַד, כְּדַאי אַתֶּם שֶׁיּוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". (רש"י על דברים כ׳:ג׳)

אחד האירועים שחרוטים היטב בזיכרון, זה כוח שנכנס לטהר ב- 7.10 את אחד מהישובים היהודיים בעוטף וכיוון שהיה בלאגן גדול והמון מחבלים, אזי בכל פעם שהכוח נכנס לטהר מבנה הם צעקו ליושבים : "תגידו שמע ישראל, שנזהה אתכם". יהודי שאומר שמע ישראל, די לו בזה כדי להינצל ולהיוושע.

נדר נזיר

התשובה לאתגר התשובה

לא תאכל כל תועבה

הכל במידה

אפילו אין בכם אלא זכות קריאת שמע

אני פותח סוגרים בכדי להמחיש שוב את תורת החיים שבה אנו אוחזים. רש"י שואל מדוע התורה צריכה לומר "אתם קרבים היום למלחמה על אויבכם", ברור שנלחמים כנגד אויבים והתשובה של רש"י היא לא פחות ממדהימה :

 "על איביכם. אֵין אֵלּוּ אַחֵיכֶם, שֶׁאִם תִּפְּלוּ בְיָדָם אֵינָם מְרַחֲמִים עֲלֵיכֶם, אֵין זוֹ כְּמִלְחֶמֶת יְהוּדָה עִם יִשְׂרָאֵל…אֶלָּא עַל אוֹיְבֵיכֶם אַתֶּם הוֹלְכִים, לְפִיכָךְ הִתְחַזְּקוּ לַמִּלְחָמָה". (רש"י, דברים כ', ב)

האויב לא מרחם על השבויים שלו, בימים שבהם מוחזקים 50 מאחינו בית ישראל בשבי וכל כמה ימים רואים את תמונות הזוועות, אין צורך להכביר במילים.

איך יכול להיות שזכות קריאת שמע פעמיים ביום, מספיקה לאומה הישראלית כדי להיוושע מאויביהם ?

בעל פירוש תורה תמימה, הרב ברוך הלוי אפשטיין מפינסק (1860-1942, האימפריה הרוסית), מסביר על פי דבריו של רשב"י אשר קובע שאדם אשר קורא קריאת שמע בערבית ובשחרית, מעלה עליו הכתוב כאילו עוסק בתורה כל היום כולו והתורה הרי היא מגינה ומצילה :

"שמע ישראל. מאי שנא שמע ישראל , אמר רבי יוחנן משום רשב"י, אמר להם הקב"ה לישראל, אפי' לא קיימתם אלא ק"ש שחרית וערבית אי אתם נמסרים בידם. יתכן לומר דרשב"י לשיטתו במנחות צ"ט ב' אפילו לא קרא אדם אלא ק"ש שחרית וערבית קיים והגית בו יומם ולילה, ותורה אגוני מגנה ומצלת". (תורה תמימה על התורה, דברים כ׳:ג')

אבל דבר אחד ברור, גם אדם שעוסק כל היום בתורה – יוצא למלחמה !

הרב צבי אלימלך מדינוב (1783-1841, גליציה) מסביר שכאשר אדם קורא קריאת שמע בכוונה אמיתית נחשב לאותו אדם כאילו מוסר נפשו על קדושת ה' וכל עוונותיו מתכפרים והוא יוצא למלחמה כאשר הוא נקי וזך מכל עוון וחטא. במסירות הנפש מתכפר הכול:

"ואמר אליהם שמע ישראל ….אך עצה היעוצה לזה מבואר בזוהר הק' פרשת במדבר אם מוסר האדם את נפשו באמיתיית הקבלה בלב בשעת קריאת שמע, איתחשיב ליה כאילו מסר את עצמו בפועל למיתה על קדושת השם, ומתכפר לו אפילו אותן העונות שאין להם כפרה אלא במיתה…ועל כן במלחמה דצריכין להיות נקיים מכל חטא ועון, אמר עליהם הכהן שמע ישראל אפילו אין בידכם אלא זכות קריאת שמע במסירות נפש מתכפר לכם, נ"ל". (אגרא דכלה, שופטים כ״ה)

חיילנו, מפקדנו וקציננו מסרו את נפשם למען האומה הישראלית למען ארץ ישראל ויצאו למלחמת חובה, מסירות נפש זו עומדת להם כזכות עצומה ומי יתן וכל כוחות הביטחון הפועלים ישובו בשלום, בזכות מסירות נפשם.

המהר"ל מפראג (1512-1609, צ'כיה) מסביר שכאשר איש ישראלי אומר קריאת שמע בכוונה ובטח כאשר אומרת האומה הישראלית כולה "שמע ישראל, ה' אלוקינו, ה' אחד" בכוונה רבה, בעצם מצהירים ומכירים באחדות הקב"ה ובהיותו האלוקים היחיד בעולם ושכל כוחות העולם נתונים לו. ומכיוון שישראל דבקים באחד, דבקים בקב"ה, הוא נלחם את מלחמתם ונוצח את מלחמותיהם :

"אפילו אין בכם אלא זכות קריאת שמע וכו'. דאם לא כן, לא הוי ליה למימר "שמע ישראל", רק הוי ליה למכתב 'ודבר אליהם היום אתם קרבים וגו". וטעם הדבר כי זכות קריאת שמע די להם לנצח, כי האחדות שהם מאמינים בו – שהם מנצחים את כח האומות, לפי שהם דבקים בכח אחד, שהאחד מורה על שאין מבלעדו. ומאחר שאין מבלעדו, נמצא כי הוא גובר על הכל, עד שאין הכל נחשב אצלו, רק כח אחד. וישראל דבקים באחד, לכך הם גוברים על האומות, כמו שהוא יתברך אחד על הכל ומנצח הכל בכח אחדות, וכח אחדות גורם שאין אתו נחשב שום אלקים, כדכתיב: "ראו כי אני אני הוא ומבלעדי אין אלקים"". (גור אריה, דברים כ, ב)

בכוחו של הקב"ה לגבור על הכל ולהילחם את מלחמות ישראל, כמו שהוא עשה במלחמת מצרים, עמלק בעבר ובמלחמות ההווה של האומה הישראלית – העצמאות, ששת הימים וחרבות ברזל, עת היכנו את אויבנו בחרב. אנחנו כאומה ישראלית רק צריכים לפתוח את העיניים ולהאמין בזה בכל ליבנו. אם האומה הישראלית תדבק בקב"ה באמת ובתמים ותאמין בכל ליבה ונפשה, שהוא אחד ואין בלתו, הרי שכוחה של האומה הישראלית יהיה בלתי מוגבל, כי הם מקבלים את הכוח מהקב"ה.

הרש"ר הירש (1808-1888, גרמניה), ממשיך את הקו הזה ומסביר שאמירת שמע ישראל מבטלת את הכוח העצמי של האדם, מבטלת את כוחי ועוצם ידי ומניחה אותי בידיו של הקב"ה. ההבנה היסודית הזאת אצל האדם והאומה מובילים לביטחון שלם שאנחנו בטוחים בעזרתו של הקב"ה :

"שמע ישראל – אלה הן גם המילים שבהם כל יהודי מעורר עצמו מחדש בכל יום, ערב ובוקר, להכניע עצמו לפני האל האחד והיחיד, על כל התוצאות הנובעות מכך. הרי זו אותה המחשבה, אותה הכרזת הכנעה, שמבטלת בשעת הקרב את החשיבות של כל גדלות וכוח אחרים. ההכרה שהוא עושה את רצון ה', ולכן יכול להיות בטוח בעזרתו, תחזק את הגבורה ואומץ הלב, מנוחת הנפש והכוח, אפילו בלב האנושי הרך ביותר". (רש"ר הירש, דברים כ, ב)

תחשבו על הסיטואציה הבאה – כאשר אדם מבטל את עצמו בפני גורם אחר, אותו גורם מחויב לעזור לו, מחויב להציל אותו. כאשר אנחנו לא מייחסים את הכוח לעצמנו וסמוכים על הקב"ה – הוא פועל בהתאם. שיהיה ברור, אי אפשר לנצח מלחמות בלי חיילים, מפקדים שמוסרים נפשם ובלי כל מה שנדרש, העניין הוא – האם אנחנו מבינים שכל העוצמה הזאת, שכל תעצומות הנפש האלו – מקורן וכוחן מבורא עולם. במצב הזה, בורא עולם יחזיר לנו כוחות עצומים על מנת שנכריע כל אויב בעוצמה.

לחקות ולהתרחק מן החוקות

עיון בפרשת סוטה

מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה

ובדבר הזה אינכם מאמינים

שיהיו כל ישראל מאוספים ומלוכדים

אני מבקש לסיים בשני פירושים שנוגעים לחברה הישראלית ולתפיסות שהיו נוהגות עד ה- 7.10. בספרה מעיינה של תורה מובא פירוש המסביר שהכהן משתמש במילים: "שמע ישראל", כדי לרמוז על אחדות האומה הישראלית וכאשר האומה הישראלית מאוחדת אין כוח שיכול לעמוד מולה:

"שמע" היינו לאסוף, "אין שמע אלא אסיפה". התנאי הראשון לאפשרות של ניצחון במלחמה נגד אויב של יהודים ויהדות הוא שיהיו כל ישראל מאוספים ומלוכדים באחדות". (מעינה של תורה, ספר דברים, עמוד פו)

הכוחות הלוחמים מאוחדים. אבל האומה הישראלית איננה. אין דבר יותר מצער מלראות את חוסר האחדות אשר מחזירה אותנו לימים של לפני ה- 7.10. במשך חודשים רבים, אחדות זו נשמרה ובחודשים האחרונים חזרנו לפילוג. אין דבר מחליש יותר את הכוחות, את הצבא, את האומה מלראות פילוג כה חריף וחמור בעם ישראל.

דבר אחר הנוגע לתפיסת הימים שלפני ה- 7.10 הוא היוזמה וההתקפיות, אשר עד לאותו יום נורא לא היו נחלתנו. לא בכדי אנחנו נקראים "צבא הגנה לישראל". מסביר לנו בעל "באר מים חיים" (1740-1814, אוקראינה וא"י) שכאשר אנחנו התקפיים ויוזמים האויבים רועדים ופוחדים:

"ואפשר לזה מכריז המשוח מלחמה ואומר אל העם (דברים כ', ג') שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה עד אל תיראו ואל תערצו וגו'. כלומר כשאתם קרבים למלחמה אליהם ולא הם עליכם ודאי חרדת אלהים בקרבם ולבם נמס ומתמוגג ואין כח בהם לעמוד לפניכם ועל כן ודאי אל תיראו וגו'. וזה שהודיע הכתוב כאן אגב אורחא לומר כי תצא למלחמה על אויביך כלומר כשאתה תצא למלחמה אליהם ולא הם אליך אז ודאי ונתנו ה' אלהיך בידיך וגו' כי זה לכם האות אשר מת לבם בקרבם ויפלו לפניכם לחרב". (באר מים חיים, דברים כא', י)

אם אתה לא תצא למלחמה, הם ייצאו אליך ! היש יותר רלוונטי מזה ?!

שנזכה להפנים שתורתנו תורת חיים היא, שכוחה של האומה הישראלית נובע מהקב"ה ומכוחו בלבד, מכוחו חזרנו ארצה ובכוחו נישאר בארצנו. שנזכה להבין את עוצמת אחדותינו ולפעול ולשאוף להיות מאוחדים, אם לא בשבילנו, בשביל הכוחות הלוחמים.

שבת שלום.

הדברים יהיו לרפואת אסף בן אביטל פסיה למשפחת סנדר, בתוך כל פצועי צה"ל.

אבי כהן סקלי

אבי כהן סקלי, נולד בשנת 1979, נשוי לרינת ולהם שישה ילדים. גדל, למד ומתגורר כיום בבית שמש. נכנס לשירות הציבורי בשנת 2005 ובמסגרתו מילא שני תפקידי מנכ"ל משרד ממשלתי – מנכ"ל משרד ירושלים ומורשת ומנכ"ל משרד שוויון חברתי.
בין היתר שימש גם כראש מנהל אזורי תעשיה, כראש אגף בכיר לפיתוח כלכלי בחברה הבדואית בדרום, יועץ כלכלי בלשכת מנכ"ל משרד ראש הממשלה ובמשרד האוצר.
בתפקידיו השונים היה אמון על קידום ופיתוח של סוגיות ציבוריות משמעותיות : טיפול באזרחים ותיקים עצמאיים בגלי הקורונה הראשונים, פיתוחה הכלכלי של מזרח ירושלים, פיתוח כלכלי-חברתי של החברה הערבית, העצמה דיגיטלית וטכנולוגית לרשויות מקומיות, הקמה של רשות הצעירים בישראל והקמתם של עשרות מרכזי צעירים ועוד סוגיות רבות.
במקביל לתפקידיו, הינו סגן אלוף במילואים, משרת באוגדת איו"ש ובוגר תוכניות מנהיגות שונות כמו: תוכנית "מעוז" ותוכנית "עתידים".