ראש השנה הוא יום טוב גמור יומיים, א'-ב' בתשרי, שניהם אסורים במלאכה ונקראים "מועד", ויש בהם סעודה ושמחה. ובכל זאת, זהו החג היחיד בלוח השנה שאין אומרים בו הלל. הגמרא עצמה שואלת על כך, ותשובתה קצרה: אי אפשר לשיר בשעה שהמשפט פתוח. אך מה בדיוק פירוש הדבר? ומדוע דווקא השירה נדחית ולא השמחה כולה? על כך יש כמה דרכים בראשונים, ובזה יעסוק המאמר.
מצד אחד ראש השנה הוא יום הדין, אך מצד שני איננו עוסקים בתשובה ביום הזה ושלא כביום כיפור אין אומרים וידויי וסליחות. אם כן: במה אנחנו עוסקים?
חג הסוכות מקושר יותר משאר הרגלים עם השמחה, אך האם זוהי הדגשה כללית של השמחה שצריכה להיות בכל הרגלים, או שיש בחג זה עניין מיוחד של שמחה?
עיון במצוות פרה אדומה ופרטיה על פי פרשני הפשט: מתי נאמרה פרשת פרה אדומה? מדוע נכתבה מצווה זו כאן ומה פרטי המצווה?
מהי הזכירה המופיעה בפסוק: וְזָכַרְתִּי, אֶת-בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, שבזכותה יוציא הקב"ה את עם ישראל גם מהמצבים הקשים ביותר? האם היא קיימת לעולם?
מבקשת מאתנו התורה: כשתשבו בארץ ישראל, דאגו תמיד לדורות הבאים, שגם לדורות הבאים יהיה מה לאכול איפה לשבת, וממה לחיות. אל תחשבו רק על עצמכם.
ההיפרדות שהחלה בלידה אינה נגמרת שם; למעשה, היא ממשיכה כל החיים, וככל שאנו גדלים כך אנו מבקשים יותר ויותר עצמאות.
המדרש המפורסם מספר על ר' ינאי והרוכל המוכר סם חיים. עיון במדרש מלמד על שתי גישות ביחס לחטא וביחס לתיקון העולם המבוטאות במעשי שני האישים ובשאלה: מי האיש החפץ חיים?
בפרשת תזריע אנו לומדים על נגע הצרעת. ננסה לעמוד על מהותה של הצרעת, בדגש על צרעת העור והבשר, וללמוד על הדינים המיוחדים לה.
בעלי המדרש מנגידים בין בני אהרן ו- 250 נשיאי העדה שנלוו אל קרח, ושנשרפו כאשר הביאו את הקטורת. ננסה להבין את דברי המדרש ואת הבסיס להשוואה זו.
מה היה חטאם של נדב ואביהו? בעלי המדרש זיהו מספר חטאים שהובילו לעונש החמור שקיבלו שני בני אהרן. ננסה לברר האם מדובר באמת בחטאים שונים?
לאחר מות שני בני אהרון, כועס משה על אהרון ובניו שלא אכלו את החטאת. על תשובת אהרון אומרת התורה: 'וישמע משה וייטב בעיניו' וננסה לבאר את הדברים.