אבי כהן סקלי
חיים של קידוש ה'
האופן שבו אנחנו מתנהלים בכל שעה, ההתנהלות מול החברים, בעבודה, בצבא ובכל מקום אפשרי – כל אלו נכללים בשאלת קידוש או חילול השם.
האופן שבו אנחנו מתנהלים בכל שעה, ההתנהלות מול החברים, בעבודה, בצבא ובכל מקום אפשרי – כל אלו נכללים בשאלת קידוש או חילול השם.
מה עניינו של הלאו "לא תאכלו על הדם" שעליו התורה מצווה בפרשת אחרי מות, וכיצד הוא מתבטא בסמיכותו לאיסורים נוספים שמצווים בה?
מהי הסיבה שציוותה התורה על מצוות המילה דווקא ביום השמיני? נעיין בדברי הבכור שור ההולך בעקבות הגמרא ומוצא מסר אנושי בציווי.
על חומרת לשון הרע עומדים חז"ל במקורות רבים. והם אף משווים אותו לעבירות החמורות ביותר, ולכן נשאלת השאלה: כיצד ניתן להיטהר מעוון זה?
בפרשת תזריע אנו לומדים על נגע הצרעת. ננסה לעמוד על מהותה של הצרעת, בדגש על צרעת העור והבשר, וללמוד על הדינים המיוחדים לה.
אף שישנם סוגים שונים של נגעי צרעת ולכל אחד מהם דיניו המיוחדים, נגע אחד זכה לשם מיוחד והוא נגע הנתק. מה המיוחד בנגע זה? על כך בדברים הבאים.
מהו שביעי של פסח? מה מהות החג וכיצד היא מתבטאת? נעיין במשמעות החג וננסה לראות מדוע לא נאמר בו הלל שלם בברכה?
קרבנות החטאת המובאים ביום השמיני מעוררים קושי – אם אהרון מקריב חטאת על מנת לכפר בעדו ובעד העם, מדוע יש צורך שהעם יביא קורבן נוסף לכפר בעדם?
מפעים לגלות שקול מוסרי צלול עולה גם מתורת הקרבנות. בחסות עבודת האלוהים שבמקדש ניבטת הרגישות המוסרית גם אל אנשי השוליים.
שלוש פעמים נכתב שהאש תוקד על המזבח מבוקר עד בוקר, ועל כך מוסיפה התורה פעמיים שהאש לא תכבה. לכאורה, הדבר מיותר! ננסה לעמוד על משמעות הציווי.
בעלי המדרש מסבירים שהילדים מתחילים בלימוד התורה מספר ויקרא כי אין מתאים מהם ללמוד את ספר הקורבנות הקדושים והטהורים, ונראה רעיון נוסף לכך.
נחלקו חכמים האם המשכן צווה לכתחילה או בדיעבד וההשלכות של המחלוקת על מקומו של המשכן קשורה גם בתחומים נוספים, ובעיקר ביחסינו לעולם החומר בכלל.
