מוטי מלכא
אשר יעשה אותם האדם וחי בהם
מציאות חברתית הנוגדת את הכתוב בתורה מביאה למצב של אנרכיה בו החזק שולט ובו יש מקום לתאוות נקם, במצב זה מה יהיה על החיים?
מציאות חברתית הנוגדת את הכתוב בתורה מביאה למצב של אנרכיה בו החזק שולט ובו יש מקום לתאוות נקם, במצב זה מה יהיה על החיים?
מצווה התורה על מצוות כיסוי הדם: כאשר שוחטים בהמה או עוף, עלינו לכסות את דמה בעפר הארץ. חכמים למדו ממצווה זו כלל לגבי המצוות בכללן.
התורה אוסרת על שחיטה מחוץ למשכן, ומסבירה זאת ברצון למנוע מבני ישראל להקריב לשעירים – לאותם אלילי מצרים שהיו רגילים בהם.
בפרשת קדושים אוסרת התורה להישבע בשם ה' על דבר לא נכון, אך כיצד אדם מגיע לכדי שבוע לשקר? הרב בכור שור מסביר את הלך המחשבה המביא לכך.
התורה מסבירה את איסור השחיטה מחוץ למשכן בכך שבא למנוע את הקרבת הקורבנות לשעירים, אך כיצד סיבה זו מתקשרת לאיסור בשר תאווה?
מהי הסיבה שציוותה התורה על מצוות המילה דווקא ביום השמיני? נעיין בדברי הבכור שור ההולך בעקבות הגמרא ומוצא מסר אנושי בציווי.
בפרשת תזריע אנו לומדים על נגע הצרעת. ננסה לעמוד על מהותה של הצרעת, בדגש על צרעת העור והבשר, וללמוד על הדינים המיוחדים לה.
מי שביקש לקרוא על אדם אחר "טמא" ולטנף את שמו הטוב, סופו שהוא עצמו יידרש לשבת בודד מחוץ למחנה ישראל ולקרוא על עצמו: אני הטמא, אני ולא אחר.
נחלקו הפרשנים ביחס למהות חטאם של נדב ואביהו, וננסה לעיין בדברי התורה ובדברי בעלי הפשט בכדי לראות כיצד הם הבינו את מהות החטא.
ענייני מאכלות אסורים המופיע בפרשה מעורר קושי הן מצד מהות הציווי והן מבחינת מקומו. נעיין בדברי הבכור שור המסביר את הדברים.
מדוע הכפילות בהזכרת קרבן העולה, "זאת תורת העולה, היא העולה", הייתה יכולה התורה לרשום בקיצור "זאת תורת העולה על המזבח כל הלילה" ?
מצווה התורה בפרשה על קרבן החטאת, ומדגישה ביחס לכוהנים: מִנְחַת כֹּהֵן כָּלִיל תִּהְיֶה, ושואל על כך הבכור שור: מדוע? במה שונה הכהן משאר העם?
