אבי כהן סקלי
וְלֹא יֹאבַד מִכֶּם הַטּוֹב הֶעָתִיד לָבוֹא
לפני כ- 3520 שנים נשא יעקב אבינו את 'נאום השבטים' המקורי, נאום המבקש ללמד את בני ישראל כיצד להצליח לחיות כעם אחד יחד למרות השוני.
לפני כ- 3520 שנים נשא יעקב אבינו את 'נאום השבטים' המקורי, נאום המבקש ללמד את בני ישראל כיצד להצליח לחיות כעם אחד יחד למרות השוני.
בכל מעשה שאנחנו עושים שתהיה נקודה עליונה, גבוהה ועצומה שאליה אנחנו מכוונים, לשם אנחנו רוצים להיות וסביבה לבנות את הכל. אחרת, לא נגיע לשום מקום.
התורה מספרת: וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל יוֹסֵף אָמוּתָה הַפָּעַם אַחֲרֵי רְאוֹתִי אֶת פָּנֶיךָ כִּי עוֹדְךָ חָי- כיצד ניתן להבין את דברי יעקב?
"היאחזות" בארץ נכרייה היא מצב שבו מצדיקים את המעשים ואת הדרכים, לא מפני שהם נכונים ואמיתיים, אלא מפני שהם נוחים מבחינת כלכלה ורווחה.
יעקב 'חתום' על התחלת הגלות של בני ישראל במצרים. בכל ליל סדר מזכירים ששבעים נפש ירדו בני ישראל למצרים ושם הכול התחיל, אלו הם הנפשות של יעקב ובניו.
כל הבירורים והמחלוקות בין שבטים וקבוצות אמנם נצרכים, אבל רק כאשר הבסיס לדברים הוא אחדות. אחדות שתוביל להשראת שכינתו של הקב"ה בעם ישראל.
מספרת התורה שמשפחת יעקב יורדת למצרים ומדגישה התורה כׇּל הַנֶּפֶשׁ לְבֵית יַעֲקֹב, נפש בלשון יחיד. נראה מה לומד בעל הכלי יקר מהדגשה זו.
סיפור מכירת יוסף מלווה בתחושת צדק והתעמרות מתחילתו ועד סופו- פעם אלו האחים, פעם יעקב, פעם פוטיפר ופעם יוסף. תחושה
מדוע מדגישה התורה שהאח שהושם במאסר הוא שמעון? האם יש בכך ללמד אותנו משהו? עיון בדברי הרב בכור שור מלמד על הכרת הטוב שהיה בכך.
פרשת מקץ מלאה בעוצמות אדירות שמתגלות דרך אנשים פרטיים, רגעי גבורה שבהם אדם משנה את המציאות הקיימת בן רגע. יוסף
משחק הכיסאות אחד הדברים שהיה לי קשה מאוד להתעסק איתם בצמתים השונים שבהם זכיתי לפעול (וזה קורה כמעט בכל תפקיד,
התורה אינה מסתירה את מעשיהם הפחות טובים של גדולי עולם. גם שבטי ישראל מתמודדים עם קנאות, תאוות, כעסים וכיוצא בזה והתורה פורשת את הדברים בפנינו ובכך מציגה את הפן האנושי של סיפור האבות.