
ומעלה מעל בה'
פרשת ויקרא, באמצעות ההתעסקות בתורת הקורבנות, מפגישה אותנו עם אותה ניגודיות בנפש האדם – הניגוד בין השאיפה לטוב ובין נפילות שמלוות את חיינו.

פרשת ויקרא, באמצעות ההתעסקות בתורת הקורבנות, מפגישה אותנו עם אותה ניגודיות בנפש האדם – הניגוד בין השאיפה לטוב ובין נפילות שמלוות את חיינו.

הפרשה מלמדת אותנו את אחד מהיסודות הגדולים של החיים. כל אחד מבני ישראל עלול לחטוא! אך חשוב מכך, היא מלמדת שכל אחד מסוגל לכפר.

נחלקו חכמים האם המשכן צווה לכתחילה או בדיעבד וההשלכות של המחלוקת על מקומו של המשכן קשורה גם בתחומים נוספים, ובעיקר ביחסינו לעולם החומר בכלל.

התורה מצווה בפרשת כי תשא ובתחילת פרשת ויקהל על שמירת השבת, ועולה השאלה מדוע לתורה חשוב להכניס ציווי זה בתוך עניין המשכן? מהו הקשר שבין השבת והמשכן?

התורה מספרת על חטא העגל והפרשנים נחלקים בדעתם כיצד להסביר חטא זה? האם יש בו עבודה זרה ממש או שמא טעות שניתן להבין, והאם בכלל חטאו בני ישראל?

קשיות עורף שמרה את עם ישראל לאורך הדורות. קשיות עורף היא המאבק על הדרך בכל תנאי, על שמירת התורה והמצוות בכל תנאי. עקשנות על ערכים ועל תורה ומצוות.

האם יש קשר בין שתי הפרשיות – מחצית שקל הכסף ועגל הזהב? הגמרא רומזת לכך שקיים קשר בין שתי הפרשיות הסמוכות, וננסה לעמוד עליו בדברים הבאים.

התורה מצווה על בניית המנורה, הדלקת הנרות בה ועל קיום נר התמיד. נעיין במצוות הקשורות במנורה ובדעות לגבי מהותו של נר התמיד.

מחלוקת רש"י והרמב"ן ביחס לשאלת מועד ציווי המשכן אינה נוגעת רק בשאלת הזמן עצמו, אלא מבטאת את יחסם לשאלה האם המשכן הוא לכתחילה או בדיעבד?

דיבורו של הקב"ה מעל הארון מגיעה מכוח העדות המוסתרת בתוך הארון. עדות שכלפי חוץ אף אחד בכלל לא רואה אותה, אך מבלי קיומה אין שכינה.

בעלי המדרש שאלו מדוע עניין המזבח, בו הסתיימה פרשת יתרו הקשור בעבודת האל, סמוך לפרשת הדינים – לפרשת משפטים העוסקת בעניינים חברתיים בתוך העם?

החמלה על כבוד הבריות, לצד הענישה החד משמעית לכל מי שעושה מעשה שאינו ראוי, עוברת כחוט השני לאורך כל הפרשה. חמלה אין משמעותה ויתור, משמעה שמירה מינימלית על כבוד הבריות, שמירה על אנושיות בסיסית.