הרב עידו פכטר
אחווה ללא אבא
לאורך ספר בראשית לא מצאנו אחים החיים יחד ללא הוריהם. במשפחת יעקב כל האחים בונים יחד את האומה, והספר מותיר שאלה פתוחה: האם אפשר לקיים אחווה גם כשאין אב שמלכד
לאורך ספר בראשית לא מצאנו אחים החיים יחד ללא הוריהם. במשפחת יעקב כל האחים בונים יחד את האומה, והספר מותיר שאלה פתוחה: האם אפשר לקיים אחווה גם כשאין אב שמלכד
דרכו של דן היא הדאגה לחלש מתוך הבנה שכל הצלחת העם אינה שווה אם הוא לא יודע לדאוג לחלשים שבתוכו. רק בדרך זו ניתן לבנות אומה שלמה.
מה המשמעות של הביטוי 'לו ישטמנו'? ומה ראו אחי יוסף שהביא לחשש שמא יוסף יתנכל להם על מכירתו? ואיך תשובתו של יוסף עונה על חששם של האחים?
לפני כ- 3520 שנים נשא יעקב אבינו את 'נאום השבטים' המקורי, נאום המבקש ללמד את בני ישראל כיצד להצליח לחיות כעם אחד יחד למרות השוני.
בכל מעשה שאנחנו עושים שתהיה נקודה עליונה, גבוהה ועצומה שאליה אנחנו מכוונים, לשם אנחנו רוצים להיות וסביבה לבנות את הכל. אחרת, לא נגיע לשום מקום.
מדוע שולח יעקב את יהודה לארץ גושן לפני כל המשפחה? ומה מלמדת אותנו שליחות זו? בעלי המדרש עסקו בשאלות אלו ונעיין בתשובותיהם.
כל הבירורים והמחלוקות בין שבטים וקבוצות אמנם נצרכים, אבל רק כאשר הבסיס לדברים הוא אחדות. אחדות שתוביל להשראת שכינתו של הקב"ה בעם ישראל.
התורה מספרת שמשפחת יעקב יורדת למצרים ומדגישה: "כל הנפש לבית יעקב", נפש בלשון יחיד. נראה מה לומד בעל הכלי יקר מהדגשה זו.
ראובן מציע ליעקב "את שני בני תמית" ונענה בסירוב, ואילו יהודה אומר "אנכי אערבנו" ויעקב מסכים. המאמר עומד על ההבדלים ביניהם: אחריות אישית, ערבות שהוכחה בעבר, והידיעה מתי לדבר ומתי
בפרשת וישב התורה מתארת מצב משפחתי בעייתי – עשרה אחים כנגד אחד ויעקב שבבירור מעדיף את יוסף. כיצד הגיע המצב הקיצוני הזה שבו הקנאה והשנאה כל כך גדולות עד שהאחים
במהלך פרשת "וישב", עוצרת התורה את רצף המאורעות שהתחילו בתחילת הפרשה בסיפור יוסף ואחיו, ו'מכניסה' סיפור שלא קשור לרצף זה. כנראה סיפור יהודה ותמר מצדיק הפסקה כזו.
סיפור מכירתו של יוסף בידי אחיו, בגיל שבע עשרה בלבד, פותח את פרשת "וישב". מדובר בסיפור דרמטי וטרגי, אחד הפרקים הראשונים והקשים בהתהוותו של עם ישראל, שאת המחיר עליו אנו
