הרב נסים לוק
על השופר והתקיעות
מצד אחד ראש השנה הוא יום הדין, אך מצד שני איננו עוסקים בתשובה ביום הזה ושלא כביום כיפור אין אומרים וידויי וסליחות. אם כן: במה אנחנו עוסקים?
מצד אחד ראש השנה הוא יום הדין, אך מצד שני איננו עוסקים בתשובה ביום הזה ושלא כביום כיפור אין אומרים וידויי וסליחות. אם כן: במה אנחנו עוסקים?
חג הסוכות מקושר יותר משאר הרגלים עם השמחה, אך האם זוהי הדגשה כללית של השמחה שצריכה להיות בכל הרגלים, או שיש בחג זה עניין מיוחד של שמחה?
פרשת דברים פותחת את הספר האחרון בחמישה חומשי תורה, ספר "משנה תורה". ספר זה כולל חזרה על המצוות הרלוונטיות לעם ישראל לפני כניסתם לארץ, חידוש של מעט מצוות שטרם נאמרו
התורה מצווה על ערי מקלט – ערים אליהם יוכל הרוצח לברוח לפני משפטו בכדי שלא ייהרג בידי גואל הדם, ושאליהם רוצח בשגגה גולה.
הנדר הוא חיוב של האדם, והתורה מזהירה: לא יחל דברו ככל היצא מפיו יעשה, אך כיצד הדבר מתיישב עם האפשרות להתרת נדרים?
פרשת "פנחס" היא בסימן חילופי הנהגות והיא מלמדת שיעור חשוב במנהיגות. משה מבקש לוודא שלעם יש מנהיג ראוי אחריו, בקשה שאינה מובנת מאליה בימנו.
בפרשת פנחס מספרת התורה על עליית משה להר נבו ועל סמיכת יהושע, אך האם זה מקומם של הדברים? ואם לא, מדוע נאמרו כאן?
פרשת פנחס עמוסה באירועים גדולים, שכל אחד מהם הוא סוג של אירוע שיא בפני עצמו, אבל לצד אירועי שיא אלו מתארת התורה גם את מה שבניהם- השגרה.
בפרשת פנחס מלמד אותנו משה רבנו שיעור חשוב במנהיגות: לדעת מתי ואיך לפנות את הדרך ולתת לדור חדש של הנהגה לעלות ולצמוח.
בסיפור בלעם והאתון, לאחר שהמלאך נגלה לבלעם, בלעם מתנצל ואומר 'חטאתי' – אך מה היה החטא? על מה יש לבלעם להתנצל אם ה' הסכים להליכתו?
התורה מדגישה כי בלעם אינו יושב עם מואב, ולכן היה צריך לקרא לו מ- ארץ בני עמו, אולם הדגשה זו תמוהה, שהרי מה זה משנה לנו היכן ישב בלעם?
לעומת בלעם, בלק לא משחק משחקים- הוא לא מסתיר את כוונותיו ולא עוטף את דבריו בדברי נחמדות ותירוצי שווא שקריים, יש לו מטרה: אולי אוכל נכה בו .
