לוחות העדות

מה התורה רוצה לציין או לומר לנו כשהיא מתארת את הלוחות? לכאורה חשיבותם היא במה שכתוב עליהם ולא כיצד הם נראו.. עיון בבכור שור מעלה תשובה לכך.

תוכן עניינים

פרשת כי תשא נעה בין הר סיני עליו נמצא משה, ובין מחנה ישראל שבו בני ישראל יעשו את העגל. התורה פותחת את הפרשה בהר סיני והיא מסיימת את חלקה הראשון של הפרשה בציינה:

וַיִּתֵּן אֶל מֹשֶׁה כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ בְּהַר סִינַי שְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת לֻחֹת אֶבֶן כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים: (שמות, ל"א, י"ח)

משה מקבל מאת הקב"ה את לוחות הברית (הראשונים), לוחות העדות, הכתובים על ידי ה' ועשויים אבן. שואל על כך בעל הבכור שור: מה התורה רוצה לציין או לומר לנו כשהיא מתארת את הלוחות? אם מטרת התורה הייתה לאפשר לנו לצייר בעיני רוחנו את מראה הלוחות- היא הייתה מתארת אותם באותו סגנון שהיא מתארת את כלי המשכן, תיאור שהוא בגדר תוכנית מעשית, אך כאן התיאור לא מוסיף לנו הרבה משום איננו יודעים את מראה או גודל הלוחות ואיננו יודעים מה היא 'אצבע אלוקים'?

 

 

בנוסף, משמעותם של הלוחות היא בכתוב עליהם (ולא במראה שלהם), אך התורה אינה מציינת כאן במפורש מה היה כתוב בהם, ודבר זה נלמד מהמשך הדברים בפרשה (שמות, ל"א, כ"ח):

וַיְהִי שָׁם עִם יְהֹוָה אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה לֶחֶם לֹא אָכַל וּמַיִם לֹא שָׁתָה וַיִּכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת אֵת דִּבְרֵי הַבְּרִית עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים:

כשהכוונה היא לעשרת הדיברות שנאמרו בפרשת יתרו. אם כן, מדוע היה חשוב לתורה לתאר את הלוחות?

מביא הרב בכור שור רעיון יפה בכדי לענות על כך:

לחת אבן – דבר שאין הרקבון שולט בו.

כתובים באצבע אלהים – כתב שאינו נמחק, כי תורה אין לה הפרה, ולא תבטל לעולם.

לחות העדות – כתבן בשתי לוחות, שתהיינה עלינו כשני עדים.

תשובת הבכור שור היא שגם לתיאור יש משמעות ועניינו הוא לבטא את המעמד והתוקף כלפי הנכתב על הלוחות:

  • האבן ממנה עשויים הלוחות אינה סובלת מריקבון, היא אינה 'מתכלה' או נגמרת. כך גם התורה: מעמדה ותוקפה אינו נמעט עם השנים, היא אינה מתאימה לזמן אחד והופכת 'לא רלוונטית' לזמן אחר.
  • הכתב כתוב 'באצבע אלוקים'– לכל יצירה אנושית יש תאריך תפוגה, היא נתונה לחסדי הזמן. לעומת זאת היצירה האלוקית אין לה תאריך תפוגה והיא עומדת מעל הזמן. כך גם תוקפם של דברי התורה אינו פג לאחר זמן מסוים, וכמובן שכך היא גם המחויבות אליהם – היא אינה נגמרת בשום שלב או זמן בחיי העם.
  • הלוחות הם לוחות עדים– כאשר אדם רוצה לתת ביטוי למחויבות של עסקה או מעמד, הוא שם עדים שיוכלו להעיד על כך. כך גם הלוחות, הם משמשים כעדים בפני עם ישראל. עדים אלו, העשויים אבן וכתובים לנצח, מבטאים את הדרישה מהעם לעמוד בברית לנצח ולא יהיה שלב שבו נוכל לפטור את עצמנו בשל חוסר קיום העדים. במידה מסוימת כל אבן הקיימת בעולם שבו מתקיים הסדר האלוקי היא בבחינת עד כלפי האדם לגבי מחויבותו לקב"ה.

אם כן, תיאורם של הלוחות אינו רק תיאור ספרותי אלא הוא בא לבטא את על הזמניות של הכתוב עליהם ואת המחויבות הנצחית כלפי הכתוב בהם.

 

מאמרים נוספים מהאתר

אחדות ה' מזה, ואחדות ישראל מזה

פרשת כי תשא ופורים, האם יש קשר ביניהם? ננסה לבחון זאת דרך לוחות הברית, עליהם נאמר: 'מזה ומזה הם כתובים' ודרך המדרש השם את הפסוק גם בפיה של אסתר.

קריאה בתורה עם הפייטן דביר פוראטי

קריאת התורה – פרשת כי תשא

פרויקט הקריאה בתורה הוא חגיגה אמיתית של מורשת, מסורת ודיוק בלשון הקודש. הקריאה בתורה היא לא רק מצווה, אלא גם חוויה שמחברת אותנו לשורשים העמוקים של העם היהודי. כאן תוכלו להאזין לקריאת פרשת 'כי תשא' בשני נוסחים – הנוסח הירושלמי והנוסח המרוקאי – ולהיחשף ליופייה של המסורת שהועברה מדור לדור.

ויקחו לי

הפרשה נפתחת בציווי להבאת תרומה למשכן:"ויקחו לי תרומה מאת כל איש" מה המשמעות של המילה "לי" בציווי זה? למה מתכוון הקב"ה שהוא מבקש שיקחו "לי" תרומה?

ספר תורה לפרשת השבוע

ונטה לו מחוץ למחנה

לאחר חטא העגל משה מוציא את אוהל מועד מחוץ למחנה: 'ונטה לו מחוץ למחנה', מדוע עשה זאת, ומה באה התורה ללמדנו במעשה זה?

ספר תורה

שבת וינפש

התורה מספרת שהקב"ה ביום השביעי 'שבת וינפש'. אך מהי משמעות מילים אלו, מהי שביתה ומהי נפישה? עיון בדברי המדרש אגדה מביא תשובה מעניינת לכך.

ספר תורה לפרשת השבוע

לעשות את השבת

אלמלא אלוהים היה נח ביום השביעי לא היינו מסוגלים לעשות זאת בעצמנו. השבת מתחברת לממד הרוחני שקיים באדם ושמאפשר לו להתעלות מעבר לטבע.