בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה בָּא נֹחַ וְשֵׁם וְחָם וָיֶפֶת בְּנֵי נֹחַ וְאֵשֶׁת נֹחַ וּשְׁלֹשֶׁת נְשֵׁי בָנָיו אִתָּם אֶל הַתֵּבָה: הֵמָּה וְכׇל הַחַיָּה לְמִינָהּ וְכׇל הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ וְכׇל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ לְמִינֵהוּ וְכׇל הָעוֹף לְמִינֵהוּ כֹּל צִפּוֹר כׇּל כָּנָף: וַיָּבֹאוּ אֶל נֹחַ אֶל הַתֵּבָה שְׁנַיִם שְׁנַיִם מִכׇּל הַבָּשָׂר אֲשֶׁר בּוֹ רוּחַ חַיִּים: וְהַבָּאִים זָכָר וּנְקֵבָה מִכׇּל בָּשָׂר בָּאוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים וַיִּסְגֹּר יְהֹוָה בַּעֲדוֹ: (בראשית, ז', י"ג-ט"ז)
בפרשת נח מתארת התורה את המבול שהובא על העולם על ידי הקב"ה ובניית האנושות מחדש על ידי נח. הקב"ה מצווה את נח לאסוף אל התיבה מכל בעלי החיים ובכך לתת אפשרות לעולם שלאחר המבול לשקם את עצמו עם אותם סוגי בעלי החיים שחיו בו קודם למבול.
כאשר מגיע היום, מתקבצים כל בעלי החיים אל התיבה ונכנסים אליה, וסיום כניסה זו אומרת התורה: וַיִּסְגֹּר יְהֹוָה בַּעֲדוֹ, ויש לשים לב לכך שהתורה מדגישה כי הקב"ה הוא שסגר את התיבה ולא נח. לכאורה אמור היה נח לעשות זאת – שהרי הוא שבנה את התיבה והיה מופקד על הכנסת בעלי החיים לתוכה, אם כן מדוע דווקא הקב"ה הוא שסגר את התיבה?
הרב בכור שור מתייחס לכך ועונה כך:
ויסגור ה׳ בעדו – נח היה מניח התיבה פתוח לבהמה ולעופות ולכל המינים שהיו באין לינצל אליו. וכשבאו כולם היה ירא לסגור אותו, דירא שמא לא באו כולם, דאין קניגי ובליסתרי שמכיר כל המינין שבעולם. וכיון שבאו כולם, סגר הקב״ה בעדו הפתח, דומיא דשערי העזרה, שהיו ננעלות מעצמן כשהיו מליאות מישראל ערב הפסח, כדאמרינן בפסחים (בבלי פסחים ס״ד:) גבי עקביא בן מהללאל.
אומר הרב שנח היה מתיירא לסגור את התיבה שמא הוא 'יפספס' את אחד מבעלי החיים משום שאין אדם בעולם שמכיר את כל המינים הקיימים בטבע, ולכן דווקא הקב"ה הוא שסגר, וכמובן שהיה זה לאחר שידע הקב"ה שאין עוד מין החסר בתיבה.
תשובת הרב נראית על פניה פשוטה אולם היא מבוססת על הכרת היסוד הראשונה במעלה בעולם הדתי משום שהיא למעשה מבטאת את ההכרה האנושית בבריאת העולם על ידי הקב"ה- היא מכירה בכך שהאדם אינו יודע הכול על העולם. גם בימינו, כאשר המדע והטכנולוגיה מלמדים אותנו רבות על הטבע, על העולם ועל החלל- עדיין איננו יודעים ומכירים את כולו. החלל עדיין בגדר תעלומה בפני האנושות, הים ומעמקיו ברובם לא נחקרו עדיין, ואפילו ישנם אזורים שלמים על פני היבשה שכף רגל אנושית לא דרכה בהם- ולכן היחיד שיכול לדעת אותם הוא מי שברא אותם, הקב"ה.
הכניסה לתיבה דומה במידה מסוימת ליום השביעי של הבריאה – רק אחד יכול היה להכריז כי המלאכה הסתיימה וזהו הקב"ה: וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכׇּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה, כך גם בתיבה שיש בה סוג של בריאת עולם חדשה, רק הקב"ה הוא שיכול היה לומר: אלו המרכיבים של העולם החדש ואלו המינים שעתידים לברוא מחדש את העולם, ומשום כך הקב"ה הוא שסוגר את התיבה.
ברוך ה' לעולם אמן ואמן
מה היה חטאם של בוני מגדל בבל? לפי המאמר, החטא לא היה באחדות עצמה אלא במטרתה: התאגדות שהיא מזימה. המאמר מציע שתי זהויות לבוני המגדל: בני נח בדורות הראשונים, שסירבו לציווי "ומלאו את הארץ", או בני חם וכנען, שביקשו להפוך את קללת נח ולשלוט באחיהם. בשני המקרים העונש, ההפצה, הוא בדיוק מה שממנו חששו. על פי ר"י בכור שור, חזקוני, רש"י, רש"ר הירש ושד"ל.
מדוע נח לא יצא מהתיבה עד שנצטווה "צא מן התיבה" (בראשית ח, טז)? לפי מדרש בראשית רבה, נח סירב לצאת עד שנשבע לו הקב"ה שלא יביא עוד מבול לעולם. המאמר מסביר שנח, שהחזיק בידיו את המשך הבריאה, תבע שלכל חברה תינתן הזדמנות לתשובה במקום השמדה, ושהקב"ה בחר לבנות את העולם מחדש דווקא ממי שחוו את החורבן ויודעים להיאבק על תיקונו.
מה ההבדל בין העורב ליונה ששלח נח מהתיבה (בראשית ח)? לפי רש"י והגמרא בסנהדרין, העורב חשד בנח, סירב לשליחותו וחג סביב התיבה, ולפי אור החיים נח בכלל ביקש לגרשו. היונה, לעומתו, מילאה את משימתה ושבה עם עלה זית, שלפי הכלי יקר מסמל את האור. המאמר רואה בעורב סמל למי שעסוק בעצמו, וביונה סמל למסירות למשימה משותפת בשעת בניית העולם מחדש.
מה היה חטא דור הפלגה, ומה פירוש "שפה אחת ודברים אחדים" (בראשית יא, א)? לפי הנצי"ב מוולוז'ין, מגדל בבל נועד לכפות אחידות מחשבתית ולאתר את מי שחושב אחרת, ועל כך נענשו בפיזור. המאמר מביא גם את פירושי הרד"ק, ר"י בכור שור, אברבנאל והכלי יקר, ומסיק: אחידות היא אסון חברתי, ואילו אחדות, שיש בה מקום לכל דעה, היא יעד שיש לשאוף אליו.
מה משמעות שמו של נוח, "זה ינחמנו" (בראשית ה, כט)? לפי המאמר, השם מבטא תקווה לנחמה מקללת האדמה, אך באירוניה מקראית הנחמה הפכה ל"וינחם ה'", חרטה על הבריאה. על פי המדרש שמביא רש"י, נוח המציא את המחרשה, אלא שהטכנולוגיה הסירה את הקללה בלי לתקן את האדם, וכך הובילה למבול. הלקח לימינו: קדמה טכנולוגית בלי מוסר ובחירה בטוב עלולה להתהפך עלינו.
מדוע מתארת התורה את מבנה התיבה, "תחתיים שניים ושלישים תעשה" (בראשית ו', ט"ז)? לפי הכלי יקר, שלוש קומות התיבה רומזות לשלושת העולמות, והגג המשופע המסתיים באמה אחת רומז לאחדות הבורא שמעליהם. התיבה היא דגם של עולם מתוקן, ומלמדת שכל אדם נקרא להיות צדיק השומר על סדר הבריאה.
