וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן אָחִיו וְאֶת כׇּל רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן וַיֵּצְאוּ לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן

התורה מספרת על הציווי של הקב"ה לאברהם: וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. בעבור הליכה זו מבטיח הקב"ה לאברהם הבטחות הרבה ששיאן הוא: וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה, ברכה המגלמת בתוכה את כל הטוב שעתיד ה' להביא על אברהם (לא סתם יברכו בשמו, אלא שיראו שנעשה לגוי גדול והוא מבורך וזוכה להגנת ה', ולכן יגיע המצב שבו נברכו בך).

כהוראת הציווי, אברהם לוקח את אשתו, ביתו וכל רכושו והולך לארץ כנען. כאשר התורה מספרת על כך היא מדגישה: וְאֶת כׇּל רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁו…ּ– הדגש הוא על המילה כל. לכאורה הדגשה זו אינה נדרשת שהרי אברהם בעצם מעשה ההליכה עוזב את בית אביו ופנה לחיים עצמאיים בנפרד ממשפחתו, ולכן אין סיבה שישאיר משהו אחריו- אם כן מדוע מדגישה זאת התורה?

הרב בכור שור מזהה קושי זה ובמסביר כיצד הדגשה זו אינה מתייחסת לרכוש עצמו (מה הרכוש שלקח איתו אברהם), אלא דווקא משקפת את מידת מחויבותו של אברהם לציווי הקב"ה:

 ואת כל רכושם וגו׳ – לימדך שבטח בהבטחתו של הקב״ה. ולא כאדם שאומר: אלך עתה ומקצת אשר לי, ואם יעשה לי כאשר אמר, טוב הדבר אשלח בשביל המותר, ואם לאו אחזור. אלא הכל הוליך עמו, כי היה בטוח בהקב״ה שהוא אומר ועושה.

אומר הרב שאברהם כל כך האמין בהבטחת ה' ולכן לא השאיר דבר אחריו- לא הייתה בתודעת אברהם האפשרות שהבטחת הקב"ה לא תתקיים. ישנם מצבים בהם אדם נמצא בצומת דרכים- להתחיל עבודה חדשה, השקעה כספית או תהליך אישי כלשהו. במצב זה הוא לא בטוח לגמרי בהחלטה, וגם אם כן- הוא עדיין מנסה להשאיר לעצמו פתח לשוב חזרה, הוא לא שורף את כל הגשרים שמא ההחלטה לא תסתדר עד הסוף. החשש הזה הוא טבעי, הוא מבטא את חוסר היכולת של האדם לצפות מה יקרה בעתיד- וחוסר יכולת זו מעוררת פחד.

לעומת זאת כאשר אדם חש ביטחון מלא בבחירת הדרך הוא מסוגל 'להמר על כל הקופה' ולשים את כל כולו בהליכה בדרך זו. אומר הרב בכור שור שזה היה המצב של אברהם- אמונתו הייתה כל כך חזקה בהבטחת ה' עד שלא רואה שום צורך להשאיר פתח לשוב לחרן, ולכן הדגישה התורה את כל רכושו.

יש בכך רמז גם אלינו- לעיתים אנו נותנים לחשש לשמור עלינו, זה בסדר ומתבקש במצבים רבים, אולם ישנם מקרים בהם עלינו לשים את החשש בצד ולהקדיש את כל כולנו לתהליך ולשינוי- רק כך אפשר ללכת בדרכו של אברהם.

ברוך ה' לעולם אמן ואמן