פרשת בחוקותי היא הפרשה השלושים ושלוש בתורה, והיא חותמת את ספר ויקרא. הפרשה פותחת בברכות למי שהולך בחוקות ה': גשמים בעתם, שובע, שלום בארץ והשראת השכינה. מעטים מישראל ירדפו אויבים רבים. אחריהן באה התוכחה: מה יבוא על ישראל אם לא ישמעו, עד חורבן הארץ והגלות. התוכחה מסתיימת בזכירת ברית האבות ובהבטחה שה' לא ימאס בעמו. חלקה השני של הפרשה עוסק בדיני ערכים, הקדשות, חרמים ומעשרות. ערכו של אדם נקבע בה לפי גילו ומינו, ולא לפי שוויו. לצד הדינים עולות שאלות שמעסיקות את הפרשנים מדור לדור: מה פירוש "אם בחקתי תלכו", מהי ההליכה "בקרי", ומדוע נמנו האבות בסדר הפוך. בעמוד זה ריכזנו עבורכם את מאמרי הפרשה, סקירה של תוכנה ושל ההפטרה, ורעיונות לדיון סביב שולחן השבת.
בחוקותי. הפרשה העשירית בספר ויקרא והשלושים ושלוש בתורה כולה, והאחרונה בספר ויקרא. הפרשה קרויה על שם המילה השנייה בפסוק הפותח אותה: "אם בחקתי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אתם" (ויקרא, כ"ו, ג').
הפרשה נקראת בחודש אייר. בחלק מן השנים היא נקראת יחד עם פרשת בהר.
כ"ו, ג' – כ"ז, ל"ד. סך הכול 78 פסוקים.
ההפטרה לפי המנהגים:
הערה: במקורות שנבדקו מופיע לפרשה טווח אחד, בלי הבדל בין אשכנזים לספרדים. גם בשנים שבהן בהר ובחוקותי מחוברות קוראים הפטרה זו.
הקשר לפרשה: בפרשה באות ברכות למי שהולך בחוקות ה' וקללות למי שמואס בהן. גם בהפטרה באים זה מול זה "ארור הגבר אשר יבטח באדם" (ירמיהו, י"ז, ה') ו"ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו" (ירמיהו, י"ז, ז').
א. מה פירוש "אם בחקתי תלכו", ובמה הוא שונה משמירת המצוות?
ב. מדוע ברכת השלום באה אחרי ברכות השובע?
ג. איזה שלום מבטיח הכתוב: שלום בתוך העם או שלום מן האויבים?
ד. מה נלמד מן החשבון "חמשה מאה ומאה מכם רבבה"?
ה. מה פירוש ההבטחה "והתהלכתי בתוככם"?
ו. מה מקומה של הרפואה לפי דברי הרמב"ן על הברכות?
ז. כיצד מידרדר האדם משלב לשלב, לפי רש"י על פתיחת התוכחה?
ח. מה פירוש ההליכה עם ה' "בקרי"?
ט. האם יש בתוכחה גם בשורה טובה?
י. מה פירוש "וכשלו איש באחיו", ומה נלמד ממנו על ערבות?
י"א. מדוע נמנו האבות בסדר הפוך, ומדוע לא נאמרה זכירה ביצחק?
י"ב. על איזו גלות מדברת התוכחה שבפרשה?
י"ג. לפי מה נקבע ערכו של אדם בפרשת ערכים?
נוסח פרשת בחוקתי (ויקרא כ״ו:ג׳ – כ״ז:ל״ד) עם ניקוד, טעמים וחלוקה לשבע עליות.
עיונים בפרשנות בעל הכלי יקר על התורה.
רבים מהפרשנים שואלים מדוע בתוך הברכות לא מוזכר שכר העולם הבא? הרי זה השכר המשמעותי של קיום המצוות ולכן היה נראה שבפרשת בחוקותי הוא יופיע גם?
שיעורים ומאמרים המציגים מגוון דעות ורעיונות סביב נושא אחד.
סופה של פרשת בחקותי עוסק במצוות מעשר שני ומעשר בהמה, מצוות הקשורות בעם ישראל ובכוהנים יחד. נעיין בפרטי המצווה וכלליה.
רעיונות מעולם המדרשים וחז"ל.
בסיום הברכות בפרשת בחקותי מזכיר הקב"ה לעם את הוצאתם ממצרים והצלתם מהשעבוד במילים: ואשבר מטת עלכם, אך כיצד יש להבין הזכרה זו?
פרויקט הקריאה בתורה הוא חגיגה אמיתית של מורשת, מסורת ודיוק בלשון הקודש. הקריאה בתורה היא לא רק מצווה, אלא גם חוויה שמחברת אותנו לשורשים העמוקים של העם היהודי. כאן תוכלו להאזין לקריאת פרשת בחקתי בשני נוסחים – הנוסח הירושלמי והנוסח המרוקאי – ולהיחשף ליופייה של המסורת שהועברה מדור לדור.
בפרשת בחקותי מלמדת התורה על תגובת העם לעונשי הקב"ה: ואם תלכו עמי קרי – העונשים באים 'במקרה', ולכן אינם מחייבים שינוי, אך התורה באה ללמד להיפך – עלינו לקחת אחריות ולתקן!
פרשת בחקותי, שנראה שאין מתאימה ממנה לזמננו, פותחת ברצף של ברכות אשר מסתיימות בהבטחה: ואולך אתכם קוממיות, אך מה משמעות הבטחה זו?
בסיום הברכות בפרשת בחקותי מזכיר הקב"ה לעם את הוצאתם ממצרים והצלתם מהשעבוד במילים: ואשבר מטת עלכם, אך כיצד יש להבין הזכרה זו?
מבטיח הקב"ה לישראל: ולא תגעל נפשי אתכם, כיצד ניתן להבין הבטחה זו שחוזרת על עצמה פעמיים בפרשה? הרב בכור שור מסביר זאת בהקשר לגלות.
סופה של פרשת בחקותי עוסק במצוות מעשר שני ומעשר בהמה, מצוות הקשורות בעם ישראל ובכוהנים יחד. נעיין בפרטי המצווה וכלליה.
רבים מהפרשנים שואלים מדוע בתוך הברכות לא מוזכר שכר העולם הבא? הרי זה השכר המשמעותי של קיום המצוות ולכן היה נראה שבפרשת בחוקותי הוא יופיע גם?
פרשת בחקותי מביאה נושאים הקשורים בהקדשות למקדש: כי יפלא נדר בערכך . ושואל בעל הכלי יקר: מדוע נסמך הציווי לפרשת הקללות?
מהי הזכירה המופיעה בפסוק: וזכרתי, את-בריתי יעקוב, שבזכותה יוציא הקב"ה את עם ישראל גם מהמצבים הקשים ביותר? האם היא קיימת לעולם?
בשנות השמיטה והיובל – כולם שווים, אין "אדון הארץ". כולם באותו פסוק – אתה, עבדך, אמתך, שכירך, תושבך ואפילו בהמתך.
בסיום ספר ויקרא, לפני היציאה למדבר, לפני היציאה למדבר, הקב"ה מציג את שתי חלופות לפני עם ישראל: ללכת בדרך התורה או חלילה לבחור בדרך אחרת.
פרשת בחוקותי
במה עוסקת פרשת בחוקותי?
פרשת 'אמור', כמו זו שקדמה לה- 'קדושים', גדושה במצוות וציוויים. ניתן לחלק את הפרשה לשני חלקים עיקריים: חלקה הראשון עוסק בכוהנים ובציוויים עליהם וכן בקורבנות, והוא מופנה בעיקר למשפחתו של אהרון, לכוהנים. חלקה השני של הפרשה מופנה לכלל ישראל והוא עוסק במועדים והחגים עליהם ציווה הקב"ה את ישראל.
נושאי פרשת בחוקותי:
התורה מספרת מה יהיה שכרם של ישראל אם ישמרו את מצוות ה', ולעומת זאת מה עלול לבוא עליהם אם לא ישמרו.
הרד"צ הופמן מחלק את הברכות לחמישה חלקים:
א. פוריות הארץ.
ב. שלום בארץ.
ג. ניצחון על אויבים מבחוץ.
ד. השגחת הקב"ה שמתבטאת בהצלחה כלכלית.
ה. השראת שכינה בעם ובארץ.
לעומת זאת הקללות נאמרות ביתר פירוט, ומסביר זאת ר' אברהם אבן עזרא בכך שהברכות ניתנו ככללים, ואילו הקללות פורטו בכדי ליצור יותר אפקטיביות והרתעה. הרד"צ מחלק את הקללות כך:
א. מחלות.
ב. רעב.
ג. חיות רעות.
ד. אויב הבא מבחוץ.
ה. אובדן העצמאות הלאומית.
ו. גלות.
ז. רדיפת הגויים את ישראל גם בגלות.
.
התורה מפרטת כמה מקרים שבהם מקדיש אדם רכוש למקדש ומפרטת את דיניהם. הרד"צ הופמן מונה מספר סוגי קודשים כאלו המופיעים בפרק:
א. הקדשת בני־אדם לה׳ על־ידי נדר ואשר יש לפדותם לפי הערכה קבועה (ב׳-ח׳); ב. הקדשת בהמות טהורות וטמאות (ט׳-י״ג); ג. הקדשות בתים ופדיונם (ט״ו-ט״ז); ד. הקדשת שדות אחוזה (יז-כ״א); ה. הקדשת שדות מקנה (כב-כ״ה). אחר כך חוקים על דברים שהם קודש לה׳, והם: ו. בכורות בהמות טהורות וטמאות (כ״ו-כ״ז); ז. אנשי חרם ונכסי חרם (כ״ח); ח. בני־אדם מוחרמים למיתה (כ״ט); ט. מעשר מתבואות הארץ (ל׳-ל״א); י. מעשר־בהמה (ל״ב-ל״ג).
ברוך ה' לעולם אמן ואמן.
רעיונות לדיון בפרשת בחוקותי:
מקורות נוספים לעיון בפרשת בחוקותי:
