מוטי מלכא

יעקב יוצא מבית הוריו, פרידה שיש בה פחד ועצב ולמעשה היא אינה יצאה כי אם בריחה. לאחר חלום הסולם מתארת התורה את הליכתו כהליכת שמחה – אך מה השתנה?

רחל רוצה בילדים, היא מבקשת זאת מיעקב וכאשר היא רואה שאינה יולדת – היא נותנת ליעקב את אמתה. בעל הכלי יקר מסביר כיצד נתינה זו הביאה לכך שזכתה לבסוף בזרע.

התורה מציינת שיעקב אהב את רחל מלאה, אך האם כוונת הדברים היא להשוות בין כמות האהבה שחש יעקב כלפי כל אחת מנשותיו? לא כך מבין זאת בעל הכלי יקר.

המפגש בין יעקב ולבן הביא את חכמים לבחון את התנהלות יעקב וללמוד ממנה לגבי צורת ההתנהגות והיחסים שבין אדם לחברו.

יעקב יוצא מבית הוריו ויוצא מבית לבן, וחכמים השוו בין היציאות ולימדו על אופי האדם.

בניו של לבן טוענים כנגד יעקב על כך שעשה את הונו על חשבון אביהם, אולם האם באמת כך היה?

אומר משה לעם ישראל: ויהי בישורון מלך, אך למי כוונתו- האם לקב"ה או לעצמו? בעל הכלי יקר מסביר את הדברים לשני הכיוונים, ולגבי הנהגה בכלל.

מי הם העמים אותם הקב"ה חובב ומחבב? האם כוונת משה לבני ישראל או לאומות העולם? עיון בדברי הבכור שור מלמד עד כמה הפסוק קשור לתקופה בה אנו נמצאים.

נותן הקב"ה בחירה לעם ישראל בין החיים והטוב ובין המוות והרע. בעל הכלי יקר מסביר שהחיים והטוב אינם רק אפשרות הבחירה, אלא הם מהות החיים.

אומר משה לבני ישראל שמצוות התורה קרובים אליהם: בפיך ובלבבך לעשותו, והרב בכור שור לומד מכך לא רק על היכולת לקיום המצווה אלא גם לגבי מהו הקיום השלם.

בעל הכלי יקר מזהה קשר בין מצוות המלך, הנובעת מלמידה מהעמים השכנים, ובין מצוות הביכורים, ומתוך כך הוא מסביר את המשמעות הלאומית של הביכורים.

מדוע בברכות מעמד הר גריזים ועיבל נאמר: 'יעמדו לברך' בלשון פעילה ואילו הקללות נאמרות בלשון 'יעמדו על הקללה' בלשון סבילה? על כך בדברי הכלי יקר.