
ונטה לו מחוץ למחנה
לאחר חטא העגל משה מוציא את אוהל מועד מחוץ למחנה: 'ונטה לו מחוץ למחנה', מדוע עשה זאת, ומה באה התורה ללמדנו במעשה זה?

לאחר חטא העגל משה מוציא את אוהל מועד מחוץ למחנה: 'ונטה לו מחוץ למחנה', מדוע עשה זאת, ומה באה התורה ללמדנו במעשה זה?

מצווה הקב"ה את משה על מינוי אהרון לכהן: הקרב אליך את אהרון אחיך, אולם מדוע נבחר דווקא אהרון לתפקיד חשוב זה? ננסה לעמוד על הסיבות לכך כפי שמביאים בעלי המדרש.

התורה מציינת לגבי הארון: 'ועשית עליו זר זהב'. בעל הכלי יקר מוצא בציווי זה הדרכה כללית לגבי האדם ולימוד התורה.

שולח יעקב לעשיו שליחים ומצווה אותם להעביר לו מסר: 'עם לבן גרתי…' ונשאלת השאלה: מדוע יעקב מנסח את דבריו לעשיו אחיו בלשון 'גרתי'? מדוע לא ניסח יעקב את דבריו בצורה

יעקב, עם חזרתו לארץ, שולח מלאכים ושליחים לעשיו להודיע לו על שובו, ומעשה זה מעורר שאלה: למה היה צריך להודיע על כך? מדוע ניסה למצוא חן בעיניו? ומה קיווה להשיג

יעקב יוצא מבית הוריו בפחד ובעצב, ולמעשה אין זו יציאה כי אם בריחה. אולם לאחר חלום הסולם מתארת התורה את הליכתו כהליכה קלה ושמחה: "וישא יעקב רגליו". מה השתנה? ההבטחה

רחל רוצה בילדים, היא מבקשת זאת מיעקב וכאשר היא רואה שאינה יולדת – היא נותנת ליעקב את אמתה. בעל הכלי יקר מסביר כיצד נתינה זו הביאה לכך שזכתה לבסוף בזרע.

התורה מציינת שיעקב אהב את רחל מלאה, אך האם כוונת הדברים היא להשוות בין כמות האהבה שחש יעקב כלפי כל אחת מנשותיו? לא כך מבין זאת בעל הכלי יקר.

המפגש בין יעקב ולבן הביא את חכמים לבחון את התנהלות יעקב וללמוד ממנה לגבי צורת ההתנהגות והיחסים שבין אדם לחברו.

יעקב יוצא מבית הוריו ויוצא מבית לבן, וחכמים השוו בין היציאות ולימדו על אופי האדם.

בניו של לבן טוענים כנגד יעקב על כך שעשה את הונו על חשבון אביהם, אולם האם באמת כך היה?

אומר משה לעם ישראל: ויהי בישורון מלך, אך למי כוונתו- האם לקב"ה או לעצמו? בעל הכלי יקר מסביר את הדברים לשני הכיוונים, ולגבי הנהגה בכלל.