מוטי מלכא

מוטי מלכא

נשיאים ומרגלים

פרשת המרגלים מעוררת שאלות רבות ביחס למהות השליחות ומדוע נשלחו המרגלים בכלל? שאלה נוספת העולה היא? למה נבחרו דווקא הנשיאים לרגל את הארץ? ולמה היה צורך לשלוח את כל הנשיאים?

מוטי מלכא

לברך שלום

הכוהנים מצווים לברך שלום לעם ישראל, וחכמים הפליגו במעלת השלום,עד כדי שכאשר אדם נוהג שלום בביתו – הוא יכול להשפיע בכך על העם כולו!

מוטי מלכא

לא תרדה בו בפרך

מצווה התורה בפרשה על דיני עבד עברי, ומדגישה: 'לא תרדה בו בפרך – ויראת מאלהיך', ונשאלת השאלה – מהי עבודת הפרך? ובמה מיוחד הציווי הזה שבו מדגישה התורה: ויראת מאלוקיך?

פרשת השבוע
כלי יקר

והקרבתם מנחה חדשה

התורה מצווה על חג השבועות, ומדישה את הצד החקלאי ש החג, שבו מצווים ישראל: והקרבתם מנחה חדשה, אולם מהותו של החג כמתן תורה לא מוזכר?

מדרש לקח טוב

זאת תהיה תורת המצורע

קושרים חכמים את הפסוק: טעמו וראו כי טוב ה', עם תחילת פרשתנו: זאת תהיה טהרת המצורע, ולמדו מסר גדול לאדם ולעם ביחס לתשובה.

מדרש לקח טוב

אשר יצוד ציד

התורה מלמדת על מצוות כיסוי הדם, ומדגישה בציווי שהוא מתייחס ל- אשר יצוד ציד.. וניסוח זה לימד את חכמינו כמה דברים ביחס למצווה זו וטעמה.

מוטי מלכא

הקדים חטא למעילה

התורה בציווי על אשם המעילות והגזלות משנה את סדר ההופעה של החטא והמעילה בתיאור החטא, במעילות מקדימה המעילה לחטא, ואילו בגזלות מוקדם החטא למעילה, ונשאלת השאלה: מדוע?

מוטי מלכא

ומעלה מעל בה' – קרבן האשם

קרבן אשם גזלות הוא פגיעה כלכלית באדם אחר מישראל, אך כשהתורה מתארת את החטא היא משתמשת במילים 'ומעלה מעל בה"- מדוע גזל מהזולת נחשב כמעל בה'?

תמונה של ספר תורה
מוטי מלכא

אברהם הוליד את יצחק

הפרשה פותחת בפסוק שלדעת פרשנים רבים חוזר על עצמו: וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק, אולם בעל הכלי יקר מלמד שלא כך הדבר.

מוטי מלכא

יקרבו ימי אבל אבי

יקרבו ימי אבל אבי: למה התכוון עשו? רוב הפרשנים מפרשים שעשו ממתין לימי האבל על יצחק. ר"י בכור שור מפרש אחרת: יצחק הוא שיתאבל על יעקב. מכאן מובן מדוע ברח

מוטי מלכא

ואשבר מטת עלכם

בסיום הברכות בפרשת בחקותי מזכיר הקב"ה לעם את הוצאתם ממצרים והצלתם מהשעבוד במילים: ואשבר מטת עלכם, אך כיצד יש להבין הזכרה זו?

מוטי מלכא

שמיטה וסיני

בפרשת בהר מצווה התורה על דיני גאולת אדמות, ומחלקת בין בתים הנמצאים מחוץ לעיר לאלו הנמצאים בתוכה. נעיין בדברי הבכור שור על משמעות חלוקה זו.