
וְיִצְחָק בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה
התורה מספרת על גילו של יצחק בשתי נקודות בחייו: בנישואיו – וַיְהִי יִצְחָק בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה, ובלידת בניו – וְיִצְחָק בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה, אך מדוע חשוב לנו לדעת זאת?

התורה מספרת על גילו של יצחק בשתי נקודות בחייו: בנישואיו – וַיְהִי יִצְחָק בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה, ובלידת בניו – וְיִצְחָק בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה, אך מדוע חשוב לנו לדעת זאת?

מה המשמעות של הביטוי "וירד יהודה מאת אחיו", אם התורה מבקשת לומר לנו שיהודה עובר פיזית ממקום מושבו אל אזור עדולם מדוע לא כותבת התורה "וילך יהודה", ומה משמעות הביטוי "וירד יהודה" ?

יעקב נערך למאבק מול עשיו, הוא מכין את המחנה ומעביר את משפחתו בכדי להתמקם ולהיות מוכן. ברגע מסוים שיעקב נותר לבדו, מגיע אותו "איש" ומתחיל להיאבק עימו, על מה נאבק אותו "איש" אל מול יעקב, מה רוצה אותו מלאך מיעקב ? או מה עשה יעקב שנדרש המאבק הזה ?

הפרשה פותחת בפסוק שלדעת פרשנים רבים חוזר על עצמו: וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק, אולם בעל הכלי יקר מלמד שלא כך הדבר.

בפרשת תולדות מספרת התורה על המתח שבין אבימלך ויצחק שמוביל לסילוקו של יצחק מגרר. את הסיבה לכך מביאה התורה: לֵךְ, מֵעִמָּנוּ, כִּי-עָצַמְתָּ מִמֶּנּוּ, מְאֹד – אולם לאחר מכן אנו קוראים על הגעת אבימלך ליצחק וחידוש הברית ביניהם, אז מה בעצם קורה כאן?

בפרשת תולדות מספרת התורה על המתח שבין אבימלך ויצחק שמוביל לסילוקו של יצחק מגרר. את הסיבה לכך מביאה התורה: לֵךְ, מֵעִמָּנוּ, כִּי-עָצַמְתָּ מִמֶּנּוּ, מְאֹד – אולם לאחר מכן אנו קוראים על הגעת אבימלך ליצחק וחידוש הברית ביניהם, אז מה בעצם קורה כאן?

רובם המכריע של הפרשנים מבינים את המילים: ימי אבל אבי- במובן שאלו ימי האבל על אבי יצחק, אולם לא כך רואה זאת בעל הבכור שור.

רק פרשה אחת, פרשת "תולדות", מתמקדת ביצחק אבינו. פרשה יחידה ובה יצחק מתואר כממשיך של אברהם אביו. אולם מהו ייעודו של יצחק? מה תפקידו ומהי גדולתו?

שולח יעקב לעשיו שליחים ומצווה אותם להעביר לו מסר: 'עם לבן גרתי…' ונשאלת השאלה: מדוע יעקב מנסח את דבריו לעשיו אחיו בלשון 'גרתי'? מדוע לא ניסח יעקב את דבריו בצורה שונה?

יעקב, אשר מכיר את עשיו אחיו עוד מבטן אימו ממש, מזהה שני דברים שהם כל עניינו של עשיו. הראשון הוא הכבוד, והשני הוא הרכוש ואת שניהם מספק יעקב באופן בלתי מוגבל לאחיו הרודף אחריהם כל ימיו.

יעקב , עם חזרתו לארץ, שולח מלאכים ושליחים לעשיו להודיע לו על שובו ומעשה זה מעורר שאלה: למה היה צריך להודיע על כך? מדוע ניסה למצוא חן בעיניו? ומה קיווה להשיג במעשהו?

עם חזרת יעקב לארצו אנו עדים לשני אירועים משמעותיים מאוד המבקשים לעכב את יעקב ולהקשות על חזרתו לארץ ישראל: מפגש יעקב ועשיו ומאבקו של יעקב במלאכו של עשיו. מאבק רוחני ומאבק פיזי.

בפרשת "וישלח" הקב"ה מלמד אותנו, באמצעות יעקב אבינו, את החשיבות הרבה בקיומן של הבטחות ושל אמירות. גם אם הן נאמרות בשעות שאינן רגילות ובאירועים מאתגרים, עלינו לקיים אותן ולא לוותר.

יעקב יוצא מבית הוריו, פרידה שיש בה פחד ועצב ולמעשה היא אינה יצאה כי אם בריחה. לאחר חלום הסולם מתארת התורה את הליכתו כהליכת שמחה – אך מה השתנה?

רחל רוצה בילדים, היא מבקשת זאת מיעקב וכאשר היא רואה שאינה יולדת – היא נותנת ליעקב את אמתה. בעל הכלי יקר מסביר כיצד נתינה זו הביאה לכך שזכתה לבסוף בזרע.

שתי סבתות היו לי. סבתא אסתר ז"ל הגיעה ממרוקו וסבתא תמר ז"ל הגיעה מתימן. על אף המקומות השונים שמהן הן

התורה מציינת שיעקב אהב את רחל מלאה, אך האם כוונת הדברים היא להשוות בין כמות האהבה שחש יעקב כלפי כל אחת מנשותיו? לא כך מבין זאת בעל הכלי יקר.

לפני כעשר שנים יצאנו אשתי ואני לטייל באזור שדה בוקר, וביקשנו להגיע למקום מקסים שנקרא "עין עקב"[1] (מומלץ בחום). ההגעה

לא להחמיץ את הרגע יש רגעים בחיים שבהם אנחנו נדרשים לתפוס את הרגע, אבל מסיבה זו או אחרת לא מצליחים.

אחד הדברים הכי משמעותיים שלמדתי בשנים האחרונות זה החובה לנסות ולהבין מה האינטרס שעומד מאחורי בקשות, אירועים ודיונים שונים. לא

המפגש בין יעקב ולבן הביא את חכמים לבחון את התנהלות יעקב וללמוד ממנה לגבי צורת ההתנהגות והיחסים שבין אדם לחברו.

יעקב יוצא מבית הוריו ויוצא מבית לבן, וחכמים השוו בין היציאות ולימדו על אופי האדם.

בניו של לבן טוענים כנגד יעקב על כך שעשה את הונו על חשבון אביהם, אולם האם באמת כך היה?

איך מבטאים את הכ"ף ב'ברכות השחר' וב'ברכות הנהנין' וב'ברכת המזון'? ברכות יעקב לבניו ועוד דוגמאות, מקראיות מספקות הזדמנות לחדד ולהבדיל…

אדם אינו יכול להגיע לעתיד טוב ולזכות במגיע לו מלמעלה מבלי שיעשה את העבודה למטה ויעשה את השתדלותו. ברכות יעקב מכוונות להשתדלות זו.

הרב בכור שור מתייחס לברכת יעקב ליהודה: גור אריה יהודה, ומתייחס לבחירת הדימוי ומה כל אחד מאתנו צריך לקחת מברכה

לאורך ספר בראשית האחים שהופיעו בו לא חיו יחדיו- האחד המשיך את דרך אברהם והשני נדחה. השינוי חל בבני יעקב,

דרכו של דן היא הדאגה לחלש מתוך הבנה שכל הצלחת העם אינה שווה אם הוא לא יודע לדאוג לחלשים שבתוכו. רק בדרך זו ניתן לבנות אומה שלמה.

יעקב מלמד אותנו שיש רגעים בחיים, מרגשים וחשובים ככל שיהיו, שבהם צריך לדעת להסתכל קדימה, להבין את המגמות, ולהבין כיצד יש להתמודד איתן.

מה המשמעות של הביטוי 'לו ישטמנו'? ומה ראו אחי יוסף שהביא לחשש שמא יוסף יתנכל להם על מכירתו? ואיך תשובתו של יוסף עונה על חששם של האחים?

לפני כ- 3520 שנים נשא יעקב אבינו את 'נאום השבטים' המקורי, נאום המבקש ללמד את בני ישראל כיצד להצליח לחיות כעם אחד יחד למרות השוני.

בכל מעשה שאנחנו עושים שתהיה נקודה עליונה, גבוהה ועצומה שאליה אנחנו מכוונים, לשם אנחנו רוצים להיות וסביבה לבנות את הכל. אחרת, לא נגיע לשום מקום.

התקשרות של נפש בנפש, זה מה שמכונן את הזהות שלנו. אל התובנה הזו הגיע יוסף במקום הכי רחוק מאביו, ומשם התחיל מסע של חזרה אל הזהות העברית.

התורה מספרת: וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל יוֹסֵף אָמוּתָה הַפָּעַם אַחֲרֵי רְאוֹתִי אֶת פָּנֶיךָ כִּי עוֹדְךָ חָי- כיצד ניתן להבין את דברי יעקב?

מדוע שולח יעקב את יהודה לארץ גושן לפני כל המשפחה? ומה מלמדת אותנו שליחות זו? בעלי המדרש עסקו בשאלות אלו ונעיין בתשובותיהם.

"היאחזות" בארץ נכרייה היא מצב שבו מצדיקים את המעשים ואת הדרכים, לא מפני שהם נכונים ואמיתיים, אלא מפני שהם נוחים מבחינת כלכלה ורווחה.

יעקב 'חתום' על התחלת הגלות של בני ישראל במצרים. בכל ליל סדר מזכירים ששבעים נפש ירדו בני ישראל למצרים ושם הכול התחיל, אלו הם הנפשות של יעקב ובניו.

כל הבירורים והמחלוקות בין שבטים וקבוצות אמנם נצרכים, אבל רק כאשר הבסיס לדברים הוא אחדות. אחדות שתוביל להשראת שכינתו של הקב"ה בעם ישראל.

כיצד מתמודד יוסף עם בהלת האחים כאשר הוא מתגלה אליהם? הרב בכור שור מוצא שתי דרכים שבהם מרגיע יוסף את הבהלה של האחים, אך ללא הסרת אחריות.

מספרת התורה שמשפחת יעקב יורדת למצרים ומדגישה התורה כׇּל הַנֶּפֶשׁ לְבֵית יַעֲקֹב, נפש בלשון יחיד. נראה מה לומד בעל הכלי יקר מהדגשה זו.

מדוע מדגישה התורה שהאח שהושם במאסר הוא שמעון? האם יש בכך ללמד אותנו משהו? עיון בדברי הרב בכור שור מלמד על הכרת הטוב שהיה בכך.

פרשת מקץ מלאה בעוצמות אדירות שמתגלות דרך אנשים פרטיים, רגעי גבורה שבהם אדם משנה את המציאות הקיימת בן רגע. יוסף

משחק הכיסאות אחד הדברים שהיה לי קשה מאוד להתעסק איתם בצמתים השונים שבהם זכיתי לפעול (וזה קורה כמעט בכל תפקיד,

איך להוביל את הספינה ביולי 2015, זכיתי להיות בורג קטן בהקמת המשרד לשוויון חברתי החל מצעדיו הראשונים. הליך הבנייה וההרכבה

מה משמעות התיאור 'והוא נער'? האם התורה מתארת במילים אלו את גילו של יוסף או שיש כאן תיאור של מעשיו?

התורה אינה מסתירה את מעשיהם הפחות טובים של גדולי עולם. גם שבטי ישראל מתמודדים עם קנאות, תאוות, כעסים וכיוצא בזה והתורה פורשת את הדברים בפנינו ובכך מציגה את הפן האנושי של סיפור האבות.

בפרשת וישב התורה מתארת מצב משפחתי בעייתי – עשרה אחים כנגד אחד ויעקב שבבירור מעדיף את יוסף. כיצד הגיע המצב הקיצוני הזה שבו הקנאה והשנאה כל כך גדולות עד שהאחים מוכנים להרוג בשר מבשרם? נעיין בדברי הבכור שור בנושא.

התורה מתארת את הצלחת יוסף בבית פוטיפר, ויהי איש מצליח, וחוזר שלוש פעמים על המילה ויהי בתיאור, ובעל הכלי יקר מוצא בכך רמז לברכה בעולם.

במהלך פרשת "וישב", עוצרת התורה את רצף המאורעות שהתחילו בתחילת הפרשה בסיפור יוסף ואחיו, ו'מכניסה' סיפור שלא קשור לרצף זה. כנראה סיפור יהודה ותמר מצדיק הפסקה כזו.

לכאורה, גלות מצרים כולה הייתה יכולה להימנע אלמלא היה שולח יעקב את יוסף לראות בשלום אחיו בשכם. אך עיון מדויק יותר ישפוך אור על הסיפור, ועל השילוב בין המציאות היום-יומית שאנחנו חווים ובין ההנהגה האלוקית של העולם הזה.

סיפור מכירתו של יוסף בידי אחיו, בגיל שבע עשרה בלבד, פותח את פרשת "וישב". מדובר בסיפור דרמטי וטרגי, אחד הפרקים הראשונים והקשים בהתהוותו של עם ישראל, שאת המחיר עליו אנו נשלם עוד דורות ושנים רבות אחריו.

אברהם קם מעל פני מתו, וקימה זו אוצרת בתוכה את העצב ואת השמחה, העבר והעתיד..

אליעזר עבד אברהם מגיע ויומד על עין המים, לא יודע כיצד למצוא כלה ליצחק. הפתרון שלו הוא העמדת תנאי: הנערה שתשקה אותו ואת גמליו היא הכלה, אולם הוא לא ציפה שהתנאי יתמלא כל כך מהר, עד שהתורה מתארת את תגובתו במילים: והאיש משתאה לה.

אברהם שולח את אליעזר להביא אישה לבנו יצחק, אבל תיאור השליחות מעורר שאלה: למה מעניין אותנו שאליעזר לוקח עשרה גמלים מלאים בכל טוב אדוניו?

באחד מתפקידי הקודמים כיהנתי כראש האגף לפיתוח כלכלי של החברה הבדואית בנגב, מטה היישום במשרד ראש הממשלה.[1] בחורף 2013, בעקבות

יש לעיתים שאדם שעומד מול עוול, והוא חושב שגם בלעדיו יהיה מי שיטפל בעוול, שהקב"ה יראה ויעניש. על כך בא הרב הבכור שור ואומר: אסור לשתוק!

וַיֵּרָא אֵלָיו יְהֹוָה בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם. פרשת וירא ממשיכה את מה שסיימה בו בפרשת לך לך- אברהם לאחר ברית המילה יושב כואב בפתח אוהלו, והקב"ה

מים לים לעילוי נשמת אליהו בן מזל מזל בת נזמה מרדכי בן רחל "ויהי אחר הדברים האלה והאלוהים נסה את אברהם" (כב',א') פרשת העקדה היא אחת

מים לים לעילוי נשמת אליהו בן מזל מזל בת נזמה מרדכי בן רחל עקדת יצחק היא אירוע מכונן בתפיסה היהודית, עדות לכך היא מרכזיותה במהלך תפילות

צדיקים גדולים היו נטועים לאורך כל הדורות עד להגעתו של אברהם. אם כך, מדוע נבחר דווקא אברהם להיות "אבי האומה העברית"?

בפרשתנו אנחנו פותחים היכרות עמוקה עם אברהם, ביציאתו מחרן בצו הקב"ה ובהגעתו לארץ כנען, ומלחמת ארבעת המלכים עם החמישה. במהלך המלחמה מצליח אברהם להציל את לוט ואת אנשי סדום מהשבי ולהביס את ארבעת המלכים.

פרשת "לך-לך", אשר נקרא השבת, מפגישה אותנו, בין היתר, עם ההתמודדויות השגרתיות ביותר של אברהם אבינו, ההתמודדויות היום-יומיות, שאיתן גם אנחנו יכולים להזדהות.

וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ. באלוני מורה נגלה הקב"ה אל אברהם ומבטיח לתת את הארץ לזרעו, שם בונה אברהם מזבח לה' ומשם יוצא למסעו

וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן אָחִיו וְאֶת כׇּל רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן וַיֵּצְאוּ

סיפור מגדל בבל הוא מהמעניינים שבספר בראשית: בוניו מנסים ליצור לעצמם שם – וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כׇל הָאָרֶץ, אולם לא ברור מהו ה'שם', מה מטרתם ומה הבעיה בה בעשו?

השבת, בפרשת נח, אנחנו מדלגים עשרה דורות מהאדם הראשון ומגיעים לתקופת נח. בעקבות הידרדרות מעשיהם של בני האדם עד לשפל

שתי ציפורים שולח נח מהתיבה: את העורב ואת היונה. ישנם הבדלים בין השליחות של כל ציפור וכיצד מילאה או לא את המטרה שלשמה נשלחה. ננסה לעמוד על ההבדלים בין היונה לעורב כפי שמתארת התורה.

אחידות היא אסון חברתי ולאומי. אחדות, לעומתה, היא מטרה שחייבים לשאוף אליה כל העת ובכל העוצמה. חברה שכל תכלית חבריה היא להאדיר כל אחד את שמו – אין לה קיום. הצעד הראשון בדרך לאחדות הוא ההבנה שלכל אחד יש מקום בחברה.

סיפור המבול הוא סיפורה של אנושות שאיבדה את עצמה לדעת. העידן של נוח תלה את יהבו בטכנולוגיה במקום להמציא תיקון לרוח האדם. הדעת הצטמצמה לכושר המצאה מפותח וזנחה את תחום המוסר והבחירה. כך, תקוות הנחמה שלה, שזכתה להתממש בדמותו של נוח, התהפכה עליה והביאה לנחמתו של אלוהים על בריאת העולם.

התורה מספרת כי בסיום כניסת בעלי החיים לתיבה, ה' הוא שסגר את התיבה, אך מדוע דווקא ה' סגר בעד נח ובעלי החיים ולא נח? על כך בדברי הרב בכור שור.

סיפור גן עדן הוא לא רק סיפור שאירע לפני קרוב לששת אלפים שנה. סיפור גן עדן הוא משל לחיינו העכשוויים כעת. כולנו מתחילים את חיינו כתינוקות וילדים, בשלב שהכל ניתן לנו מן המוכן. אבל לא לשם כך נבראנו.

אם הקב"ה בוחר לשתף את פמלייתו וברואיו בגולת הכותרת של מעשיו מי אנחנו שלא נעשה כן. אם הקב"ה יודע למנוע קנאה בין הגורמים השונים סביבו באמצעות שיתוף – למה שאנחנו לא נעשה כן.

מים לים לעילוי נשמת אליהו בן מזל מזל בת נזמה מרדכי בן רחל בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ: וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל

מים לים לעילוי נשמת אליהו בן מזל מזל בת נזמה מרדכי בן רחל (ג) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר. (ד) וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי

מים לים לעילוי נשמת אליהו בן מזל מזל בת נזמה מרדכי בן רחל וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכׇל צְבָאָם: וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת

מים לים לעילוי נשמת אליהו בן מזל מזל בת נזמה מרדכי בן רחל השבת בעזרת ה' מתחילים מחדש את העיון ואת הלימוד בתורה הקדושה, מתחילים מבראשית.

מים לים לעילוי נשמת אליהו בן מזל מזל בת נזמה מרדכי בן רחל השבת אנחנו מתחילים מחדש את מחזור קריאת התורה, מתחילים "מבראשית". כל מחזור חיים

מים לים לעילוי נשמת אליהו בן מזל מזל בת נזמה מרדכי בן רחל השבת אנחנו זוכים להתחיל מחדש את סבב פרשיות השבוע. שוב מתחילים מבראשית! ואין

הברכה שמברך יעקב את בני יוסף הפכה לנוסח ברכת הבנים בה אנו מברכים את ילדנו עד היום, אולם מדוע נקבעה הברכה דווקא על מנשה ואפרים ולא על בני יעקב?

מדוע היה חשוב לתורה לציין בתיאור מות יעקב: וַיֶּאֱסֹף רַגְלָיו אֶל הַמִּטָּה, ננסה לראות מה למדו הפרשנים מהתיאור ולהסביר מדוע ציינה זאת התורה.

אחת השאלות המעניינות בסיפור יוסף היא האם ידע יעקב אבינו על מעשי האחים? האם ידע יעקב על מכירת יוסף? ננסה לראות האם בפשט התורה יש תשובה על כך.

שנים ברכו את בני ישראל לפני מותם: יעקב אבינו ומשה רבינו. בעלי המדרש מציגים שרשרת ברכות לאורך הדורות ממשפחת יעקב אל עם ישראל.

מדוע לא האמין יעקב לבניו הבאים ומודיעים לו שיוסף חי והוא מושל על ארץ מצרים? האם לא שמח לבשורה? ננסה

יוסף מבקש מהאחים שִׁלְחוּ מִכֶּם אֶחָד כדי להביא את בנימין, אך לאחר מכן משנה את דעתו, מדוע? ננסה להבין זאת דרך פירוש הכלי יקר.

פרשת וישב פותחת תקופה חדשה בחיי האבות- תקופת יעקב: וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען (בראשית, ל"ז, א'), ועל

עשרים שנה שיעקב עובד בבית לבן, ואז מצווה אותו הקב"ה לצאת משם ולשוב ארצה והוא מבטיח: ואהיה עמך! אך מדוע הבטחה זו מגיע עם היציאה מבית לבן?

וַיהֹוָה אָמַר אֶל אַבְרָם אַחֲרֵי הִפָּרֶד לוֹט מֵעִמּוֹ שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם צָפֹנָה וָנֶגְבָּה וָקֵדְמָה

סיפור מכירת יוסף מלווה בתחושת צדק והתעמרות מתחילתו ועד סופו- פעם אלו האחים, פעם יעקב, פעם פוטיפר ופעם יוסף. תחושה

חיי יוסף רצופים עליות ומורדות. בשלב הראשון בחייו הוא הבן המועדף בבית אביו: הוא יושב באוהל עם יעקב בשעה שאחיו

ולא זכר שר המשקים… פרשת וישב מסתיימת ביוסף הפותר את חלומות שני שרי פרעה, ובבקשתו משר המשקים שיזכור אותו ויפעל

בפרשת וישב שני אחים בולטים מעל שאר בני יעקב: יהודה ויוסף. שניהם חווים ירידה בפרשה ושניהם מתעלים ממנה להנהגה.

בתוך סיפור מכירת יוסף מספרת לנו התורה על מעשה תמר. פרשנים רבים עוסקים בשאלה: מתי היה מעשה זה? האם לאחר מכירת יוסף או לפניה?

במפגש שבין יעקב ועשיו, בין ילדיו של יעקב לא מוזכרת דינה, ושואלים בעלי המדרש והפרשנים: היכן הייתה וכיצד קשור הדבר למעשה דינה המסופר בהמשך?

כיצד ניתן להבין ולהסביר את מעשה דינה? מה גרם לאירוע הקשה הזה וכיצד הסבירו זאת בעלי המדרש והפרשנים.

בחלומו רואה יעקב סולם ועליו מלאכים עולים ויורדים בו, ומסבירים בעלי המדרש כי אלו המלאכים המלווים את האדם בארץ ומחוצה לה, אולם מדוע שיהיה שינוי במלאכים? מדוע לא המשיכו ללוות את יעקב אותם המלאכים?

בפרשת ויצא מספרת התורה על סולם יעקב, עליית המלאכים וירידתם בו, אולם מדוע היו צריכים המלאכים להתחלף?

בפתיחת הפרשה אומרת התורה 'ואלה תולדות יצחק בן אברהם', ולאחר מכן חוזרת: 'אברהם הוליד את יצחק' – מה פשר החזרה הכפולה הזו?

כיצד להתייחס למעשהו של יעקב ביחס לברכות יצחק? האם נכון להגיד כי גנב את הברכה או שמא תיקן עיוות שעמד להיווצר ע"י יצחק? ישנן גישות שונות להבנת הנושא ונסתכל בשתיים מהן

יצחק מבקש לברך את בנו עשיו אך רצון זה אינו יוצא אל הפועל משום שאת הברכה לוקח יעקב. מעשהו של יעקב מתאפשר משום שעיני יצחק כהות – הוא אינו רואה, ורבים מהפרשנים עוסקים בסיבה לכך והאם עיוורון זה היה בכלל פיזי?

מים לים לעילוי נשמת אליהו בן מזל מזל בת נזמה מרדכי בן רחל וַיָּבֹא הָאִישׁ הַבַּיְתָה וַיְפַתַּח הַגְּמַלִּים וַיִּתֵּן תֶּבֶן וּמִסְפּוֹא לַגְּמַלִּים וּמַיִם לִרְחֹץ רַגְלָיו וְרַגְלֵי

מים לים לעילוי נשמת אליהו בן מזל מזל בת נזמה מרדכי בן רחל חיי שרה: שרה ואסתר הפרשה פותחת במותה של שרה אימנו ובמעשי אברהם שבעקבותיו:

מים לים לעילוי נשמת אליהו בן מזל מזל בת נזמה מרדכי בן רחל וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי.

מים לים לעילוי נשמת אליהו בן מזל מזל בת נזמה מרדכי בן רחל וַיָּבֹא הַפָּלִיט וַיַּגֵּד לְאַבְרָם הָעִבְרִי וְהוּא שֹׁכֵן בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא הָאֱמֹרִי אֲחִי אֶשְׁכֹּל וַאֲחִי עָנֵר וְהֵם בַּעֲלֵי בְרִית אַבְרָם. לאחר מלחמת ארבעת וחמשת המלכים המתוארת בפרשה, מגיע פליט מהקרב להודיע לאברהם

צדיק בדורותיו פרשת נח ממשיכה את סיפור ראשית העולם, ומספרת על ההשחתה המוסרית של האנושות הצעירה, מצב המביא את הקב"ה

פרשת בראשית: לעובדה ולשמרה פרשת בראשית פותחת בתיאור בריאת העולם ויצירת האנושות. מעניין הוא שתיאור בריאת העולם חוזר על עצמו