
למה משה לא יצא להילחם בעצמו במדין?
הקב"ה מצווה את משה לנקום במדין, אך בעת המלחמה – משה עצמו לא יוצא להילחם במדין! ושואל הדרשן: למה? תשובת המדרש מלמדת על ערכה של הכרת הטוב..

הקב"ה מצווה את משה לנקום במדין, אך בעת המלחמה – משה עצמו לא יוצא להילחם במדין! ושואל הדרשן: למה? תשובת המדרש מלמדת על ערכה של הכרת הטוב..

בפרשתנו, העמלקי מתחפש לכנעני, ובא למלחמה בישראל. תוצאות המלחמה הן שהוא שובה שבי מישראל, ועם ישראל מצידו נועץ ומבקש את עזרת הקב"ה ובזכות זה מצליח להכותו. חכמים התמקדו בעניין השבי

במרכזה של פרשת "קרח" אשר נקרא השבת עומדת המחלוקת הידועה בהיסטוריה של העם היהודי -"מחלוקת קרח ועדתו", עליה אומרים חז"ל שמחלוקת שאינה לשם שמים, אין סופה להתקיים. המחלוקת אומנם קרויה

פרשת פסח שני, על פי המפרשים, הייתה ראויה להיאמר בתחילת ספר במדבר, אולם לא נאמרה שם משום שהיא מלמדת גנות על ישראל, אך לא ברור מהי הגנות המתבטאת במעשה פסח

התורה בפרשה מדגישה עניין שלכאורה נראה לא רלוונטי: וחברון שבע שנים נבנתה לפני צען מצרים, מדוע מציינת זאת התורה? נעיין בדברי המפרשים המוצאים מסר חשוב בהדגשה זו.

פרשת המרגלים מעוררת שאלות רבות ביחס למהות השליחות ומדוע נשלחו המרגלים בכלל? שאלה נוספת העולה היא? למה נבחרו דווקא הנשיאים לרגל את הארץ? ולמה היה צורך לשלוח את כל הנשיאים?

תחילת הפרשה עוסקת בעבודת הלוויים ותפקידם בנשיאת כלי המשכן והיא פותחת עם פירוט תפקידם של בני גרשון ובני מררי, וחכמים שמו לב שבעוד שבבני קהת וגרשון מדברת התורה בלשון נשיאה,

הכוהנים מצווים לברך שלום לעם ישראל, וחכמים הפליגו במעלת השלום,עד כדי שכאשר אדם נוהג שלום בביתו – הוא יכול להשפיע בכך על העם כולו!

בפתיחת פרשת במדבר מצווה הקב"ה על מפקד בני ישראל בלשון מיוחדת: שאו את ראש כל עדת בני ישראל, ועולה השאלה: מה תכלית המפקד האמור, ויותר מכך – מהי המשמעות מיוחדת

פרויקט הקריאה בתורה הוא חגיגה אמיתית של מורשת, מסורת ודיוק בלשון הקודש. הקריאה בתורה היא לא רק מצווה, אלא גם חוויה שמחברת אותנו לשורשים העמוקים של העם היהודי. כאן תוכלו

חז"ל נותנים משקל רב לסמיכות הקיימת בין פרשיות מסוימות בתורה, ולכן שואלים מה באה ללמדנו התורה כאשר הסמיכה את ברכת הכוהנים לקורבנות הנשיאים ?

פרשת במדבר פותחת ספר חדש ונקראת תמיד לפני שבועות, ללמד שכשם שהמדבר פתוח לכולם – כך התורה מזומנת לכולם.