אבי כהן סקלי
וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת
פרשת בחקותי, שנראה שאין מתאימה ממנה לזמננו, פותחת ברצף של ברכות אשר מסתיימות בהבטחה: וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת, אך מה משמעות הבטחה זו?
פרשת בחקותי, שנראה שאין מתאימה ממנה לזמננו, פותחת ברצף של ברכות אשר מסתיימות בהבטחה: וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת, אך מה משמעות הבטחה זו?
בסיום הברכות בפרשת בחקותי מזכיר הקב"ה לעם את הוצאתם ממצרים והצלתם מהשעבוד במילים: וָאֶשְׁבֹּר מֹטֹת עֻלְּכֶם, אך כיצד יש להבין הזכרה זו?
בפרשת בהר מצווה התורה על דיני גאולת אדמות, ומחלקת בין בתים הנמצאים מחוץ לעיר לאלו הנמצאים בתוכה. נעיין בדברי הבכור שור על משמעות חלוקה זו.
בסיום פרשת אמור מספרת התורה על אירוע חריג בו מעורבים איש ישראלי ובן הישראלית. המעשה עצמו חמור מאוד אולפ חייבים לשאול מדוע סיפרה זאת התורה? מה יש ללמוד ממנו הלאה?
מצווה התורה על מתנות העניים הבאות מהשדה: ובקוצרכם את קציר ארצכם… דנים חכמים במהותו של הציווי ולמה מדגישה בו התורה : אני ה' אלוהיכם?
התורה מצווה: איש אמו ואביו תיראו וסומכת ציווי זה לשמירת השבת. בעל הכלי יקר מסביר לא רק את נוסח הציוויים וסמיכותם, אלא כיצד הם רלוונטיים כיום.
מעשיו של האדם משפיעים על נפשו – לטוב ולרע. מעשים רעים יובילו לנפש גסה ואטומה אשר אינה רואה את האומה הישראלית ורואה בעיקר את עצמו. מעשים טובים, יגדלו וירוממו את נפשו, עד שנשמתו תאיר את העולם.
בצרעת הבית מגיע האדם אל הכהן ואומר לו: כְּנֶגַע נִרְאָה לִי בַּבָּיִת, ועל כך שואלים: מדוע נאמר כ- נגע, למה לא אומר: נגע ראיתי? תשובת חכמים מלמדת אותנו עד כמה חשוב לדעת לומר: לא יודע!
כיצד מחליט הכהן שהאדם מצורע, והאם רק הכהן יכול לקבוע זאת? נעיין בשאלת הגדרת נגע הצרעת, זמן הבדיקה וכיצד עושה זאת הכהן.
אחד הקשיים המרכזיים בימים אלו הוא להבחין בין הטמא ובין הטהור, בין האמת לבין השקר. כל כך הרבה כוחות עצומים מבקשים ללמדנו שהטהור הוא טמא והטמא הוא דווקא הטהור
את תרומת הדשן עושה הכהן בבגדי העבודה הרגילים, אבל בטרם יוציא הכהן את האפר מן התפוח החוצה, הוא צריך להחליף את בגדיו ל- "בגדים אחרים" – מדוע?
התורה חוזרת בציווי קרבן העולה על המילים – היא העולה: זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִוא הָעֹלָה. חכמים הביאו כמה רעיונות למה יש ללמוד מכפילות זו.