אבי כהן סקלי
מקוצר רוח ומעבודה קשה
משה טוען לפני הקב"ה: "הן בני ישראל לא שמעו אלי, ואיך ישמעני פרעה". מה מונע מאדם להקשיב? עיון בדברי אבן עזרא, ספורנו, רמב"ן, אור החיים והשפת אמת על הקשבה ועל
משה טוען לפני הקב"ה: "הן בני ישראל לא שמעו אלי, ואיך ישמעני פרעה". מה מונע מאדם להקשיב? עיון בדברי אבן עזרא, ספורנו, רמב"ן, אור החיים והשפת אמת על הקשבה ועל
בלי רעות אמיתית קודם כול בינינו, בלי בניית חברות פנימית, בלי גילוי חמלה ודאגה בין עשירים ועניים, אין תהליך גאולה.
לא די לומר "שלח את עמי" אלא "שלח את עמי ויעבדוני". ההצלה מיד האויבים צריכה להיות אמצעי לעבודה אחרת, והיא השאיפה לכונן אומה ברוח הברית שנכרתה עם האבות.
הקב"ה מצווה את משה ואהרון "אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים". מדברי רש"י והספורנו עולים שני כללים להנהגה: להנהיג את העם בנחת ולסבול אותו, ולחלוק כבוד למלכות.
מכת הברד זוכה לתיאור הארוך ביותר מבין עשר המכות, עשרים ושלושה פסוקים. מלבד אורכה החריג, היא מתאפיינת בכמה מאפיינים הייחודיים רק לה.
התורה מספרת: "ותקרא שמו משה ותאמר כי מן המים משיתהו", אך ההסבר מעורר קושי. ננסה לראות איך התמודדו איתו הפרשנים.
התורה מספרת שהקב"ה הקשה את לב פרעה ולא נתן לו להקשיב למשה ולמכות שהביא עליו, אך מה על הרצון החופשי שלו? נעיין בדברי הרמב"ם ור"ע ספורנו.
חכמים נחלקו בשאלה האם פרעה בפרשת שמות הוא פרעה שהעלה את יוסף מהבור? אבל אולי ניתן להבין את המושג 'ניתחדשו גזירותיו' בצורה אחרת…
לפני כ- 3520 שנים נשא יעקב אבינו את 'נאום השבטים' המקורי, נאום המבקש ללמד את בני ישראל כיצד להצליח לחיות כעם אחד יחד למרות השוני.
התורה אינה מסתירה את מעשיהם הפחות טובים של גדולי עולם. גם שבטי ישראל מתמודדים עם קנאות, תאוות, כעסים וכיוצא בזה והתורה פורשת את הדברים בפנינו ובכך מציגה את הפן האנושי
במהלך פרשת "וישב", עוצרת התורה את רצף המאורעות שהתחילו בתחילת הפרשה בסיפור יוסף ואחיו, ו'מכניסה' סיפור שלא קשור לרצף זה. כנראה סיפור יהודה ותמר מצדיק הפסקה כזו.
מדוע המתין אליעזר והחריש עד שרבקה סיימה להשקות את כל הגמלים? לפי רש"י, אור החיים, מלבי"ם וספורנו: לוודא שהיא ממשפחת אברהם, שאינה מהאומרים הרבה ועושים מעט, ושהחסד שלה נעשה בלי
