כלי יקר
נשא את ראש בני גרשון
פרשת נשא ממשיכה במפקד הלויים ותפקידיהם, ופותחת בבני גרשון, פתיחה שמעוררת את השאלה: מדוע לא זכו בני גרשון לשאת את כלי הקודש?
פרשת נשא ממשיכה במפקד הלויים ותפקידיהם, ופותחת בבני גרשון, פתיחה שמעוררת את השאלה: מדוע לא זכו בני גרשון לשאת את כלי הקודש?
מדוע מציינת התורה שהמפקד נעשה במדבר סיני, הרי ידוע ששם היו בני ישראל? ומדוע הזכירה התורה באוהל מועד, הרי ידוע שמשם מדבר הקב"ה עם משה?
בפרשת במדבר הקב"ה מצווה את משה לשאת את ראשם של בני ישראל, לפקוד ולמנות אותם, אך מדוע הלשון המפקד נאמר דווקא בלשון נשיאת ראש?
התורה אומרת שבני ישראל חנו איש על דגלו באותות לבית אבותם, והפרשנים עסקו בשאלה מהם אותות אלו ולאיזה אבות מתייחסים הדברים?
רבים מהפרשנים שואלים מדוע בתוך הברכות לא מוזכר שכר העולם הבא? הרי זה השכר המשמעותי של קיום המצוות ולכן היה נראה שבפרשת בחוקותי הוא יופיע גם?
פרשת בחוקותי על הפרשה פרשת בחוקותי היא הפרשה השלושים ושלוש בתורה, והיא חותמת את ספר ויקרא. הפרשה פותחת בברכות למי שהולך בחוקות ה': גשמים בעתם, שובע, שלום בארץ והשראת השכינה.
פרשת בחקותי מביאה נושאים הקשורים בהקדשות למקדש: כי יפלא נדר בערכך . ושואל בעל הכלי יקר: מדוע נסמך הציווי לפרשת הקללות?
בפתח הפרשה שואל רש"י שאלה ידועה: "מה עניין שמיטה אצל הר סיני?" כלומר, מדוע דווקא במצוות השמיטה הוזכר באופן פרטני שהיא נאמרה למשה בהר סיני?
מצווה התורה כי במקרה בו נמכר אדם מישראל לגר תושב , יש חובה לגאול אותו ולקנות אותו מיד אדונו הגוי. בעל הכלי יקר מוצא הכוונה חינוכית בציווי.
פרשת בהר על הפרשה פרשת בהר היא הפרשה השלושים ושתיים בתורה, והתשיעית בספר ויקרא. כולה מצוות שנאמרו למשה בהר סיני. היא פותחת בשנת השמיטה, שבה הארץ שובתת "שבת לה'", ובשנת
מצווה התורה להביא כקרבן רק בעל חיים שהוא מבן שמונה ימים ומעלה. בעל הכלי יקר שם לב לניסוח בציווי ומוצא רעיון חינוכי בדברי הפסוק.
התורה מצווה שלא לעשות כמעשה ארץ מצרים וארץ כנען. ציווי זה וניסוחו הביא את הכלי יקר לעסוק בנושא הסכנה הטמונה בקיום היהודי בגולה.
