הרב שלום משאש
אִישׁ עַל הָעֵדָה
בפרשת פנחס, כחלק מההכנות לפרידה ממשה, עולה משה לראות את הארץ, ובתוך כך מבקש מהקב"ה שימנה מחליף ראוי- אִישׁ עַל הָעֵדָה להנהיג את עם ישראל.
בפרשת פנחס, כחלק מההכנות לפרידה ממשה, עולה משה לראות את הארץ, ובתוך כך מבקש מהקב"ה שימנה מחליף ראוי- אִישׁ עַל הָעֵדָה להנהיג את עם ישראל.
בפרשת פנחס מספרת התורה על בנות צלופחד ודיני הירושה, ולאחר מכן מספרת התורה על הציווי למשה לראות את הארץ, אך מה הקשר שבין הנושאים?
בעלי המדרש והמשוררים קשרו בין דמותו של פנחס הכהן ובין דמותו של אליהו הנביא, הרב שלום משאש זצ"ל, מסביר מה ניתן ללמוד מקשר זה?
בפרשת בלק, גם בלק וגם בלעם מתארים את ישראל. בלק אומר: עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם- בעבר. לעומתו בלעם אומר בהווה- עם יוצא ממצרים, מדוע?
בעיה אחת עיקרית נראה שיש במעשיהם של בלק ובני עמו, בעיה שמגדירה את מעשיהם מההתחלה כטעות – הם נכנסו למלחמה לא להם.
חז"ל הסבירו שמצוות פרה אדומה היא מכלל החוקות- חֻקָּה חָקַקְתִּי גְּזֵרָה גָּזַרְתִּי. מעלה בעל הכלי יקר שאלה עקרונית: האם באמת אי אפשר להבין את המצוות?
אחד האירועים המתוארים בהקשר לשליחת המרגלים הוא שינוי שמו של יהושע בין נון, והמפרשים שואלים האם בכלל עניין זה התרחש כאן ומדוע הוא מוזכר כאן?
יתרו משיא עצה למשה רבנו כיצד למנות מערכת שיפוט בעם, אך נראה שבדבריו יש חוסר סדר: קודם המינוי ואחר כך
התורה, בפתיחת פרשת בשלח, משתמשת בשני תיאורים לבני ישראל- בשם 'העם' ושם 'בני ישראל'. כיצד מסביר בעל הכלי יקר את הסיבה לכך?
התורה מצווה על מצוות קידוש החודש. שני חלקי הציווי נראים שאומרים את אותו הדבר- החודש הזה לכם ראש חודשים משמעו
שני צדדים באישיותו ויעודו של משה באים לידי ביטוי בתחילת הפרשה, שני צדדים שמתבטאים בפסוק: וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר
התורה בפרשה מזכירה את המיילדות העבריות, שפרה ופעה, וחכמים נחלקו בשאלה מיהן אותן מיילדות? האם היו נשים מצריות או שהיו יהודיות בעצמן, ואולי יוכבד ומרים?