אבי כהן סקלי
לב לדעת
משה רבנו נותן כלים לדורות. הפעם הכלים הם "לב לדעת", "עיניים לראות" ו"אזניים לשמוע". רק בחירה של כל אחד ואחת מאיתנו תוביל אותו לתקן את הרגע המפוספס, ולזכות בכוח הלב מחדש.
משה רבנו נותן כלים לדורות. הפעם הכלים הם "לב לדעת", "עיניים לראות" ו"אזניים לשמוע". רק בחירה של כל אחד ואחת מאיתנו תוביל אותו לתקן את הרגע המפוספס, ולזכות בכוח הלב מחדש.
משה מבין שאין משמעות לתורה הכתובה על אבן- גם אם תחזיק מעמד לנצח, אם העם אינו מסוגל לשמוע ולהקשיב. אין משמעות לטקסי ברכה וקללה אם העומדים בטקסים אלו לא מסוגלים לשבור את להתבונן בדברים הנשמעים.
מה ניתן ללמוד מפרשת בן סורר ומורה ומדוע בכלל נכתבה אם אינה עתידה להתקיים? בעל הכלי יקר עונה על כך ברעיון חינוכי הפונה ליחיד ולחברה כולה.
המדרש בספרי מדבר על נפשו של האדם, ומודה שאדם באשר הוא אדם – קשה לו לזוז ממקומו כאשר פוגעים בו. אך המדרש מבקש ללמד אותנו את דרכיו של הקב"ה, ולומר: נסו ללמוד ממידות הקב"ה למרות הקושי.
פגיעה בפרנסתו של אדם היא פגיעה אנושה שהתורה לא מוכנה לקבל אותה, לא בשביל חוב ולא בשום מצב אחר, ומבטאת תפיסה זו באיסור לחבול רחיים ורכב.
למי מופנה הציווי הידוע "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדּף", למי הוא מתייחס לבעלי הדין, לשופטים או לשוטרים ? ומדוע כפלה התורה את לשונה, וכתבה פעמיים צדק ?
מדוע נסמכו מתנות כהונה לפרשת המלך? ומה בכלל בין מתנות כהונה ובין פרשת שופטים? תשובתו המעניינת של בעל הכלי יקר מסבירה זאת…
מצווה התורה: 'לֹא תִלְמַד לַעֲשׂוֹת כְּתוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם הָהֵם' – ברור מאליו שלמידת חוקי הגויים, כשפים וניחושים למיניהם היא אסורה, אולם היחס ללמידת נושאים אלו כתחום לימוד היא שונה – היא מותרת ובמקרים מסוימים אף נחוצה.
רְאֵה, אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם… אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם… כיצד מבטאת המילה אנוכי את בחירת האדם, וכמה בחירתו חשובה לדרך חייו.
עיקרון הבחירה מובן, אבל מה המשמעות של המילה "ראה"? מה היה חסר בהבנה הבסיסית של הפסוק אילו המילה הזאת לא הייתה מופיעה?
פרשת "ואתחנן" אותה נקרא השבת מהווה נדבך מרכזי בפרידה של משה רבנו, בין היתר משום שיש בה חזרה על "עשרת הדיברות" ועל ציווים מרכזיים נוספים.
פרשת עקב ממשיכה את נאומו של משה רבנו לפני פרידתו מעם ישראל, שבו הוא חוזר על אירועים מרכזיים שעברו על בני ישראל.