כלי יקר
יחיד וחברה – שבת ומשכן
התורה מצווה על שמירת השבת, אך במשכן עצמו השבת לא נשמרה! כיצד להתייחס לדואליות הזו ומה ניתן ללמוד מכל על היחס שבין היחיד והחברה המתבטא במשכן?
התורה מצווה על שמירת השבת, אך במשכן עצמו השבת לא נשמרה! כיצד להתייחס לדואליות הזו ומה ניתן ללמוד מכל על היחס שבין היחיד והחברה המתבטא במשכן?
בתורה, החכם אינו מי שמביא רעיון חדש אלא דווקא זה שיודע לעשות: 'מלא אתם חכמת לב לעשות כל..' החכם הוא זה המתרגם רעיון לכדי מעשה ועשייה.
בפרשת ויקהל מספרת התורה על הציווי לקחת תרומה מבני ישראל והיא מדגישה שהתרומה תהיה: מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה – מאת בני ישראל, אך מדוע מדגישה זאת התורה? הרי ברור שהתרומה מגיעה מבני ישראל! נעיין בדברי בעל הכלי יקר.
בפרק מ' המסיים את ספר שמות ופרשת פקודי מספרת התורה על סיום מלאכת המשכן והקמתו. נעיין בדברי הכלי יקר המוצא בדברים רעיון רלוונטי גם לזמננו.
בני ישראל כולם היו שותפים למלאכה. כולם נטלו חלק במשימה המשותפת "לעשות רצון קונם" באמצעות בניית המשכן. חלקם נידבו את ממונם וחלקם היו עסוקים בביצוע המלאכה בפועל – אבל העשייה הייתה של כולם.
כאשר משה רבנו פגש את רוח ההתנדבות האדירה של בני ישראל, לצד עושי המלאכה, הוא התרגש מאוד. המשכן שהוקם לבסוף היה תוצר משולב של נדבת ליבם ורצונם העז של עם ישראל לעזור, לסייע ולתרום למשכן.
מספרת התורה על עושי המשכן שהקב"ה: 'מִלֵּא אֹתָם חָכְמַת-לֵב'. ה"לב" עובר כחוט השני לאורך כל פרשות המשכן. אך מיהו "חכם לב", ומדוע דווקא הוא מופקד על הכנת המשכן וכליו ובעצם מהווה את הבסיס לכל המלאכה?
יש אדם שמצליח להגיע לדרגה כזאת שהלב מרומם ומרים אותו, נושא אותו "יותר ממה שהוא". זה יכול להיות בנדבת חומרים למשכן, בעזרה לזולת, ביחס אישי לבני משפחה, לחברים לעבודה ולחברים בכלל.
התורה מספרת על חטא העגל והפרשנים נחלקים בדעתם כיצד להסביר חטא זה? האם יש בו עבודה זרה ממש או שמא טעות שניתן להבין, והאם בכלל חטאו בני ישראל?
קשיות עורף שמרה את עם ישראל לאורך הדורות. קשיות עורף היא המאבק על הדרך בכל תנאי, על שמירת התורה והמצוות בכל תנאי. עקשנות על ערכים ועל תורה ומצוות.
האם יש קשר בין שתי הפרשיות – מחצית שקל הכסף ועגל הזהב? הגמרא רומזת לכך שקיים קשר בין שתי הפרשיות הסמוכות, וננסה לעמוד עליו בדברים הבאים.
מספר המדרש כי משה אחר בשש שעות, ולכאורה נראית התגובה לאיחור זה כלא פרופורציונאלית- הם עושים את העגל, אך האם אכן התגובה הייתה כל כך קיצונית?