מוטי מלכא
למה לא נוהגים לאכול אגוזים בראש השנה?
על שולחן ליל ראש השנה מונחים מאכלים שנועדו להיות סימן טוב, אבל האגוז מורחק ממנו. נעיין בסיבה לכך שהורחק האגוז מהחג, ומתוך כך נלמד לגבי החג ומהותו.
על שולחן ליל ראש השנה מונחים מאכלים שנועדו להיות סימן טוב, אבל האגוז מורחק ממנו. נעיין בסיבה לכך שהורחק האגוז מהחג, ומתוך כך נלמד לגבי החג ומהותו.
ראש השנה הוא יום טוב גמור יומיים, א'-ב' בתשרי, שניהם אסורים במלאכה ונקראים "מועד", ויש בהם סעודה ושמחה. ובכל זאת, זהו החג היחיד בלוח השנה שאין אומרים בו הלל. הגמרא עצמה שואלת על כך, ותשובתה קצרה: אי אפשר לשיר בשעה שהמשפט פתוח. אך מה בדיוק פירוש הדבר? ומדוע דווקא השירה נדחית ולא השמחה כולה? על כך יש כמה דרכים בראשונים, ובזה יעסוק המאמר.
פרשת כי תשא ופורים, האם יש קשר ביניהם? ננסה לבחון זאת דרך לוחות הברית, עליהם נאמר: 'מזה ומזה הם כתובים' ודרך המדרש השם את הפסוק גם בפיה של אסתר.
מצד אחד ראש השנה הוא יום הדין, אך מצד שני איננו עוסקים בתשובה ביום הזה ושלא כביום כיפור אין אומרים וידויי וסליחות. אם כן: במה אנחנו עוסקים?
פרשיות "ניצבים-וילך" מכניסות אותנו לעיצומה של הברית בין עם ישראל לקב"ה. ברית נצחית שיש בה עליות ומורדות ביחסים בין עם ישראל לקב"ה. משה מבין את המורכבות הקיימת ביחסים שבן בני אנוש לבורא עולם, את המורכבות בנפשו של כל אדם והוא מזהיר ממספר תהליכים אשר יכולים להוביל את האדם להתרחקות מהקב"ה.
נותן הקב"ה בחירה לעם ישראל בין החיים והטוב ובין המוות והרע. בעל הכלי יקר מסביר שהחיים והטוב אינם רק אפשרות הבחירה, אלא הם מהות החיים.
