וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם כִּי הִוא חׇכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֵת כׇּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאָמְרוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה. (דברים, ד', ו')
בפרשת ואתחנן מזהיר משה את בני ישראל על שמירת דרך ה' בשנים הבאות – כאשר יכנסו לארץ ומשה עצמו כבר לא יהיה איתם. אזהרה זו משלבת הוכחות לכך שדרך זו היא לתועלת עם ישראל, הן מצד היחס עם הקב"ה:
עֵינֵיכֶם הָרֹאוֹת אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְהֹוָה בְּבַעַל פְּעוֹר כִּי כׇל הָאִישׁ אֲשֶׁר הָלַךְ אַחֲרֵי בַעַל פְּעוֹר הִשְׁמִידוֹ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ מִקִּרְבֶּךָ. וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם. (דברים, ד', ג'- ד').
והן מצד המצוות עצמן, שיש בהן אמת וחוכמה עד שהגויים עצמם מודים על כך:
כִּי הִוא חׇכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֵת כׇּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאָמְרוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה. (שם, ו').
הרב בכור שור מתייחס לאזהרה המודגשת בתחילת פסוק ו', ושמרתם ועשיתם, ולקושי העולה מאזהרה כפולה זו: אם ישנן סיבות כל כך גדולות וברורות לקיום המצוות, מדוע צריך לצוות על שמירתן? הרי האדם ירצה מעצמו לשמור עליהן!
המילה ושמרתם מתייחסת לכך שעל האדם לשמור את עצמו – להכריח את עצמו לעשות את המצוות, דבר שעומד בניגוד לרוח העולה מדברי משה. דומה הדבר לאדם שצריך לשכנע אדם אחר לקבל ממנו מתנה שהוא מאוד רוצה – הרי האינטרס של האדם הוא לקבל את המתנה ולכן לא צריך לזרז אותו לבוא ולקבל אותה…
עונה על כך הבכור שור ואומר:
ושמרתם ועשיתם – כי אם יאמר רופא לחולה שתה סם זה, שבו תחיה, ואפילו הוא מאוס ומזולזל – הוא שותה. וכל שכן שאתם צריכין לשמור המצות שהם סם חיים, כמו שפירשנו למעלה, ואתם מתכבדין בהם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים – אפילו בעיני העמים שאינם מאמינים בתורה.
ממשיל הרב את העניין לחולה שנצרך לקחת תרופה מרה, החולה יודע שהתרופה היא לטובתו, אך עדיין הוא צריך להכריח עצמו ולהתאמץ בכדי לקחת אותה. התורה כמובן שאינה מרה, ויש בה גם כבוד לעם ישראל בעיני הגויים, אך צריך להיות כנים – לא תמיד נוח ללכת בדרכה…
באחת הפנימיות שעבדתי הנושא השנתי היה: כמה טוב להיות יהודי! נושא שהועלה על ידי צוות ההדרכה, אך כאשר הגיע הרגע להביא אותו אל הנערים – כמה קשה היה להסביר. כיצד ניתן להסביר לנער שסבל מהצקות ומכות ברוסיה או באתיופיה בגלל שהוא יהודי, וכעת הוא 'נאלץ' לשבת בשבת בפנימייה כאשר כל החברים שלו יוצאים ומבלים? כמובן שהיה אפשר להסביר מבחינה שכלית או אמונית את הטענה, אך זה לא הפך את העניין לקל יותר בעיניי הנערים…
בהרבה מקרים שמירת התורה מצטיירת לאנשים כשיא של הנאה ונעימות, ולא פעם מי שמצייר תמונה זו מנסה בדרך זו להחזיר את השומע בתשובה, אולם הבכור שור מעלה אמירה הפוכה: לא תמיד זה נוח! לא תמיד זה קל! קיום המצוות מצריך מהאדם להתאמץ, לוותר על הרצונות שלו או על שעות השינה שלו… הרב מדגיש שכל אלו כדאיים משום שהתורה היא סם חיים ואפילו הגויים מודים בחוכמתה – אך זה לא הופך את המאמץ לקל.
זוהי הסיבה שמשה מדגיש לעם ישראל ושמרתם ועשיתם – הדברים הטובים דורשים מאמץ! עצם העובדה שהמעשה הוא נכון לא הופכת אותו לקל יותר, והקושי אינו צריך להיות סיבה לוויתור אלא הוא מדגיש עד כמה באמת הערך של המעשה הוא נכון.
משה רבנו ,כאשר הוא מצווה את בני ישראל שלא להוסיף או לגרוע מן המצוות, מזכיר את מעשה בעל-פעור, ומדגיש שמי שדבק בקב"ה נשאר חי. מה המשמעות של החיבור בין מעשה בעל פעור לבין הציווי להיות דבק בקב"ה? ומה הכוונה בלהיות "דבקים בה' אלוקינו"?
פרויקט הקריאה בתורה הוא חגיגה אמיתית של מורשת, מסורת ודיוק בלשון הקודש. הקריאה בתורה היא לא רק מצווה, אלא גם חוויה שמחברת אותנו לשורשים העמוקים של העם היהודי. כאן תוכלו להאזין לקריאת פרשת ואתחנן בשני נוסחים – הנוסח הירושלמי והנוסח המרוקאי – ולהיחשף ליופייה של המסורת שהועברה מדור לדור.
כיסוד למצוות משה מצווה את עם ישראל להישמר ולשמור נפשו, אך ממה נדרש עם ישראל להישמר? ואלו דברים לו דברים אסור לעם ישראל להסיר מהלב ?
מי שטוען שהתורה לא ניתנה על ידי אלוהים אחד הוא אפיקורוס. מצד שני, מי שכופר בריבוי הקולות של אלוהים בתורה ובעולם והוא מצייר אותו בדפוס אחד, צורה אחת או מחשבה אחת, חוטא באלילות.
אזהרה כפולה מזהיר משה רבינו את העם העומד לפניו: לשמור ולזכור את הנסים שראו עיניהם, לא לשכוח אותם ולהעביר דברים אלו לבניהם ולדורות הבאים.
שמע ישראל היא מהחלקים המרכזים של התפילה, ובכל יום מצווים אנו לקרא פסוק זה פעמיים, אך כיצד יש להבין את הפסוק ואת הציווי שהוא מבטא?
