אתה צריך פסק זמן

מדוע לא שמעו בני ישראל אל משה "מקוצר רוח ומעבודה קשה"? סיפור על רבי נחמן מברסלב ומדרש על בני ישראל במצרים מלמדים עד כמה חשוב לעצור את שטף השגרה ולהרים מבט אל השמים.

תוכן עניינים

לעילוי נשמת
משה אמסטרדמר ז"ל
בן זאב הכהן ע"ה
נלב"ע ו' מרחשוון, תשס"ד

המאמר מוקדש לעילוי נשמת משה לוק בן רחל ז"ל

מסופר על רבי חייקל, אחד מתלמידיו של רבי נחמן מברסלב שהתחיל להתעסק במסחר. הייתה לו הצלחה רבה ואט אט העסקים דרשו יותר ויותר מזמנו והוא כמעט ולא פגש את רבו. יום אחד עבר ברחוב של ר' נחמן, הוא ניסה למהר אך ר' נחמן ראה אותו מהחלון וקרא לו. מובך, עלה אל רבו כשהוא מצפה לנזיפה על  כך שניסה להתחמק. ר' נחמן התבונן בו ושאל "הסתכלת על השמים היום?" ר' חייקל ענה שלא, כשהוא מבולבל מעט מהשאלה. ר' נחמן לקח אותו אל החלון ואמר: "אתה רואה את כל האנשים? כל העגלות והסוסים? בעוד חמישים שנה הם לא יהיו פה, יהיו פה אנשים אחרים וסוסים אחרים, גם אני ואתה לא נהיה פה. אבל השמים – הם תמיד יישארו כאן".

מעמד הסנה, בו נגלה אלוקים למשה עוד מהדהד באזניו, אלוקי אבותיהם רוצה לגאול אותם סוף סוף מהשעבוד הנורא הזה, אך נראה שהעניין לא פשוט כמו שניתן היה לדמיין – פרעה לא רק שלא השתכנע ממשה, אלא אף החליט להכביד את העבודה. אך הבעיה החמורה מזו – בני ישראל בעצמם כל כך שקועים בעבודה, וכשמשה מנבא על הנבואה הקריבה – העם לא מקשיב לו "מקוצר רוח ומעבודה קשה".

נתבונן במדרש מעניין המצביע על הנקודה ששינתה את היחס האדיש של העם: המדרש מתאר כיצד משה בפגישתו עם פרעה מייעץ לו כך: 'העבדים שלך לא מסוגלים לעבוד כמו שצריך כי אין להם מנוחה, תן להם יום מנוחה בשבוע וכך הם יהיו הרבה יותר נמרצים ויעילים'. פרעה הסכים לעצה וכך קרה שבני ישראל שבתו בשבת. ופתאום היה זמן פנוי! אפשר היה לעצור משטף העבודה ולחשוב – ובני ישראל החלו להשתעשע ברעיון של בריחה ממצרים. ניצנים של תקוה הופיעו בלבבם ובזכות מחשבות אלו היו מסוגלים בסופו של דבר להיגאל.

אנו לומדים ממדרש זה יסוד חשוב לחיינו, לפעמים מתוך שטף השגרה והעבודה ההכרחית והיומיומית אנו שוכחים את הדברים החשובים, את החלומות שלנו ואת התכלית שלנו. לכן מדי פעם צריך לעצור, לחשוב, להיזכר בדברים החשובים בחיים. כך בשבת – אנו עוצרים מכל המלאכה של השבוע. וגם ביום יום בתוך השגרה עצמה אנו צריכים תזכורות קטנות כמו מבט חטוף אל השמים.

תמונה של אריאל לוק

אריאל לוק

אריאל לוק, מעביר סמינריוני הדרכה במדרשת מעלה חבר, רוח הגולן ורוח צפת. שירת ברבנות במפקדת פיקוד הצפון. סטודנט שנה שלישית להוראת תנ״ך ותורה שבעל פה. אברך בישיבת ההסדר צפת. בעל עסק פרטי של עיצוב גרפי ומיתוג עסקי.

אריאל לוק

מעצב גרפי, גר בקצרין. נשוי + 2.

מעביר סמינריוני הדרכה במדרשת מעלה חבר, רוח הגולן ורוח צפת. שירת ברבנות במפקדת פיקוד הצפון. סטודנט שנה שלישית להוראת תנ״ך ותורה שבעל פה. אברך בישיבת ההסדר צפת. בעל עסק פרטי של עיצוב גרפי ומיתוג עסקי.

לכל המאמרים של אריאל לוק

מאמרים נוספים מהאתר

מקוצר רוח ומעבודה קשה

משה טוען לפני הקב"ה: "הן בני ישראל לא שמעו אלי, ואיך ישמעני פרעה". מה מונע מאדם להקשיב? עיון בדברי אבן עזרא, ספורנו, רמב"ן, אור החיים והשפת אמת על הקשבה ועל מנהיגות.

תמונת פסלים ממקדש קרנק

האם גם בני ישראל לקו במכות?

במכת הערוב מבדיל הקב"ה לראשונה בין ארץ גושן לשאר מצרים. האם בני ישראל לקו במכות האחרות? נעיין בדעת האבן עזרא ובפשט הפסוקים.

הר סיני

שתי גאולות מצרים

לא די לומר "שלח את עמי" אלא "שלח את עמי ויעבדוני". ההצלה מיד האויבים צריכה להיות אמצעי לעבודה אחרת, והיא השאיפה לכונן אומה ברוח הברית שנכרתה עם האבות.

פסלים של פרעונים

להנהיגם בנחת ולסבול אותם

הקב"ה מצווה את משה ואהרון "אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים". מדברי רש"י והספורנו עולים שני כללים להנהגה: להנהיג את העם בנחת ולסבול אותו, ולחלוק כבוד למלכות.

מצרים

וידעו מצרים

בפרשת וארא מבטיח הקב"ה למשה רבנו להוציא את בני ישראל בכוח גדול. אך למעשיו של הקב"ה ישנה תכלית נוספת וחשובה לא פחות, שנוגעת למצרים עצמם.