ניצבים היום!

על הניצבים היום בפני השנה החדשה.

תוכן עניינים

לעילוי נשמת
משה אמסטרדמר ז"ל
בן זאב הכהן ע"ה
נלב"ע ו' מרחשוון, תשס"ד

ניצבים היום!

יהודה גובני, מורה ואיש קהילה. 

לעילוי נשמת אליהו בן מזל מזל בת נזמה מרדכי בן רחל

ניצבים ה י ו ם!

 

"היום, כאן ועכשיו"- ניצחון העכשיו!

 

לא נוכל לעצור את הזמן- לא נוכל  להקדימו

ולא נוכל לאחר אותו.

נוכל רק לחוותו, כאן ועכשיו.

אך כן נוכל להשתלט על תוצאותיו- להיות חכמים הרואים את הנולד.

 

לפיכך, גם אם נדקלם  עד מחר ועד בכלל:

"תחל שנה וברכותיה,

תכלה שנה וקללותיה",

זה  לא יועיל…

 

השנה תכלה- נכון, היא אינה בשליטתנו.

אולם היא לא תכלה עם קללותיה, אם לא נחדל מלקלל!

"תחל שנה וברכותיה".

נכון, היא תחל- נרצה או לא נרצה..

אולם היא לא תחל עם ברכותיה, אם לא נחל לברך במו פינו.

 

השנה, כמו כל  יחידת זמן ,אינה בשליטתנו.

זמן האיכות שלה תלוי בנו, ביוזמתנו, כאן ועכשיו!

 

אתם ניצבים היום כולכם- היום! כאן ועכשיו!

 

שנה  טובה!

(תלוי בנו..)

עוד מהאתר
[the_ad_group id="108"]

מאמרים נוספים מהאתר

תמונה לפרשת השבוע

שלום יהיה לי?

פרשיות "ניצבים-וילך" מכניסות אותנו לעיצומה של הברית בין עם ישראל לקב"ה. ברית נצחית שיש בה עליות ומורדות ביחסים בין עם ישראל לקב"ה. משה מבין את המורכבות הקיימת ביחסים שבן בני אנוש לבורא עולם, את המורכבות בנפשו של כל אדם והוא מזהיר ממספר תהליכים אשר יכולים להוביל את האדם להתרחקות מהקב"ה.

תמונה לפרשת השבוע

את החיים ואת הטוב

נותן הקב"ה בחירה לעם ישראל בין החיים והטוב ובין המוות והרע. בעל הכלי יקר מסביר שהחיים והטוב אינם רק אפשרות הבחירה, אלא הם מהות החיים.

תמונה לפרשת השבוע

בפיך ובלבבך לעשותו

אומר משה לבני ישראל שמצוות התורה קרובים אליהם: בפיך ובלבבך לעשותו, והרב בכור שור לומד מכך לא רק על היכולת לקיום המצווה אלא גם לגבי מהו הקיום השלם.

תמונה של באר מים

משה ויעקב והבאר

יעקב גולל את האבן מעל פי הבאר ומשקה את צאן לבן, ומשה מציל את בנות יתרו ומשקה את צאנן. איש לא ביקש מהם: זה הצדיק היוזם, שאינו יכול שלא לעשות כשנדרש מעשה.

על המילה ברכה..

איך מבטאים את הכ"ף ב"ברכות השחר", ב"ברכות הנהנין" וב"ברכת המזון"? ברכות יעקב לבניו ודוגמאות מקראיות נוספות מספקות הזדמנות לחדד ולהבדיל.

להאסף

פעמיים מוזכר בפרשת ויחי הפועל "להיאסף": יעקב אוסף את בניו לפני מותו, ונאסף אל עמיו. משפחה האוספת אל חיקה את בניה, ושנאספים אליה גם בהיפרדם ממנה.