לא תוכל?

אומר משה לבני ישראל לגבי עמי הארץ: לא תוכל כלתם מהר, אך האם באמת בני ישראל לא יוכלו לנצחם מהר למרות הבטחת ה'? הבכור שור מוצא רעיון חינוכי בדברים.

תוכן עניינים

לעילוי נשמת
משה אמסטרדמר ז"ל
בן זאב הכהן ע"ה
נלב"ע ו' מרחשוון, תשס"ד

(כב) וְנָשַׁל יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת הַגּוֹיִם הָאֵל מִפָּנֶיךָ מְעַט מְעָט לֹא תוּכַל כַּלֹּתָם מַהֵר פֶּן תִּרְבֶּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה. (כג) וּנְתָנָם יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ וְהָמָם מְהוּמָה גְדֹלָה עַד הִשָּׁמְדָם. (דברים, ז')

בפרשת עקב מבטיח משה לבני ישראל כי אם ישמרו על חוקי ומצוות ה' יזכו לכך שהקב"ה מצידו ישמור את הברית וההבטחה שניתנה לאבות: וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְשָׁמַר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ. (דברים, ז', י"ב). אותה ההבטחה מתבטאת בשכר הפיזי על פני האדמה – ריבוי הבנים והבהמות, בריאות והעליונות הצבאית על פני האומות היושבים בארץ.

 

 

בפסוק כ"ב מלמד משה את בני ישראל כי העוצמה הצבאית לא תתגלה מיד: וְנָשַׁל יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת הַגּוֹיִם הָאֵל מִפָּנֶיךָ מְעַט מְעָט לֹא תוּכַל כַּלֹּתָם מַהֵר. על כך שואל הרב בכור שור שאלה מתבקשת: אם קיימת הבטחת ה' לכיבוש הארץ מדוע משתמש משה במילים לא תוכל לגבי מהירות הכיבוש, הרי יוצא מזה שיש בגויים הללו איזה שהוא כוח לעמוד בפני עם ישראל?

עונה על כך הרב ואומר שהמילים לא תוכל אינן מבטאות את מידת היכולת עצמה אלא את כדאיות המעשה:

לא תוכל כלותם מהר – אינו אומר: אין היכולת בידך, אלא: אינו תקנתך, כמו: לא תרצה כלותם מהר. כי כל דבר שרע לאדם אם עושהו, אף על פי שבידו לעשות, שייך ביה: לא תוכל… וכן: לא תוכל כלותם – תוכל, אבל אין תקנתך, פן תרבה. ופסוק של אחריו מוכיח, דכתיב: ונתנם ה׳ אלהיך לפניך – שתהא ידך תקיפה, והם יהיו במהומה גדולה.

אומר משה לבני ישראל שמצד היכולת הם יכולים לכבוש את הארץ מהר ואכן הבטחת הקב"ה תקפה, אבל מצד הכדאיות הדבר לא רצוי! הסיבה לכך מפורטת בהמשך הפסוק: פֶּן תִּרְבֶּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה, משמע יש לדברים סדר טבעי שכאשר הוא מופר – הוא אינו כדאי. אם בני ישראל יוציאו את הגויים היושבים על האדמה לפני שיהיה בכוחם למלא וליישב אותה, עלולים גורמים שליליים להיכנס לריק שנוצר.

התורה מציינת את חיית השדה, אך באותה מידה אפשר להתייחס גם לגורמים אנושיים שיכולים לתפוס את השטח ולעשות בו כרצונם. כאשר אנו שומעים את המושג 'המערב הפרוע' עולים בראשנו תמונות מתוך סרטי מערבונים למיניהם, אך צריך לזכור שהסרטים מבטאים מציאות היסטורית בה אזורים שלמים חיו במציאות שבה כנופיות פורעים שלטו וכל דאלים גבר. המציאות של שטחי אדמה שאינם מיושבים ולחוק אין שליטה בהם היא גורם שלילי בכל מצב – אז וגם היום…

לכן, מסביר הרב, נותן משה עצה לבני ישראל לעשות את הדברים בסדר הנכון, לא לרוץ מהר מדי לפני שחושבים על התמונה המלאה – גם אם הדבר אומר שהשלטון בארץ ידחה במעט. ובמילים פשוטות אומר הרב, לא את כל מה שאדם יכול לעשות באמת כדאי שיעשה…

ברוך ה' לעולם אמן ואמן.

 

מאמרים נוספים מהאתר

פרשת עקב

ואתפש בשני הלחת

משה רבינו מזכיר לבני ישראל את חטא העגל ואת ירידתו מהר סיני עם לוחות הברית, וכאשר ראה את חטאם, מזכיר משה את תגובתו: "ואתפוש בשני הלוחות ואשליכם…ואשברם לעיניכם", אך מדוע הדגשה שהוא תפס את הלוחות בידו? הרי ברור שהוא המחזיק בהם…

קריאה בתורה עם הפייטן דביר פוראטי

קריאת התורה – פרשת עקב

פרויקט הקריאה בתורה הוא חגיגה אמיתית של מורשת, מסורת ודיוק בלשון הקודש. הקריאה בתורה היא לא רק מצווה, אלא גם חוויה שמחברת אותנו לשורשים העמוקים של העם היהודי. כאן תוכלו להאזין לקריאת פרשת עקב בשני נוסחים – הנוסח הירושלמי והנוסח המרוקאי – ולהיחשף ליופייה של המסורת שהועברה מדור לדור.

פרשת עקב

ומלתם את עורלת לבבכם

מצווה משה את בני ישראל לשמור את דרך ה', והוא מבקש: 'ומלתם את ערלת לבבכם', אך מהי עורלת הלב? וכיצד עלינו לתקן אותה? נענה על כך מדברי המפרשים.

על שומרי מצוות ושומעי מצוות

שמיעה דורשת בירור ודיוק, הבנה והעמקה. היא מחייבת להשתמש בכל האמצעים העומדים לרשותנו כדי לגלות מה באמת נכתב ונאמר, מה עיקר ומה תוספת, מה שורש ומה ענף, ומתוך כך להבין מה ההלכה באמת רוצה.