פרשת צו היא הפרשה העשרים וחמש בתורה, והשנייה בספר ויקרא. היא פותחת בציווי לאהרן ולבניו על תורת העולה, על תרומת הדשן ועל האש שאינה כבה על המזבח. אחר כך באות תורת המנחה, תורת החטאת, תורת האשם ותורת זבח השלמים, ובכללה קרבן התודה, דין הפיגול ואיסור החלב והדם. בחלקה האחרון משה מקהיל את העדה, מלביש את אהרן ואת בניו, מושח אותם ומקריב את קרבנות המילואים. לצד הדינים עולות שאלות שמעסיקות את הפרשנים מדור לדור: מדוע נאמר כאן "צו", איזה "חסרון כיס" יש בעולה, על מה מביאים קרבן תודה, ואימתי נאמרה פרשת המילואים. בעמוד זה ריכזנו עבורכם את מאמרי הפרשה, סקירה של תוכנה ושל ההפטרה, ורעיונות לדיון סביב שולחן השבת.
צו. הפרשה השנייה בספר ויקרא והעשרים וחמש בתורה כולה. הפרשה קרויה על שם המילה הפותחת את הציווי שבראשה: "צו את אהרן ואת בניו לאמר זאת תורת העלה" (ויקרא, ו', ב').
הפרשה נקראת בחודש ניסן, בשבת שלפני הפסח, ובשנה מעוברת בחודש אדר ב'.
ו', א' – ח', ל"ו. סך הכול 97 פסוקים.
ההפטרה לפי המנהגים:
הערה: במקורות שנבדקו מופיע לפרשה טווח אחד, בלי הבדל בין אשכנזים לספרדים. כשהפרשה נקראת בשבת הגדול, בשבת פרה או בשבת זכור, מפטירים בהפטרת אותה שבת.
הקשר לפרשה: הפרשה עוסקת בתורת העולה ובזבח השלמים, וההפטרה פותחת בדברי הנביא על העולות והזבחים: "כי לא דברתי את אבותיכם ולא צויתים ביום הוציאי אותם מארץ מצרים על דברי עולה וזבח" (ירמיהו, ז', כ"ב).
א. מדוע נאמר בפתח הפרשה "צו", ומה פירוש הזירוז שבלשון זו?
ב. איזה "חסרון כיס" יש בקרבן העולה?
ג. מדוע פונה הציווי כאן אל אהרן ובניו ולא אל בני ישראל?
ד. מה מלמדת החלפת הבגדים לפני הוצאת הדשן?
ה. מהי "אש תמיד", ומה דינו של המכבה אותה?
ו. על מה מביאים קרבן תודה?
ז. במה שונה קרבן התודה משאר השלמים?
ח. מהו פיגול, ומתי הקרבן נפסל?
ט. מדוע כלי חרס שנתבשלה בו חטאת נשבר, וכלי נחושת די לו במריקה ושטיפה?
י. מה חלקם של הבעלים ומה חלקו של הכהן בזבח השלמים?
י"א. אימתי נאמרה פרשת המילואים: לפני הקמת המשכן או אחריה?
י"ב. מדוע נעשו המילואים לעיני כל העדה?
י"ג. כיצד מתיישבים דברי ירמיהו שבהפטרה עם פרשת הקרבנות?
נוסח פרשת צו (ויקרא ו׳:א׳ – ח׳:ל״ו) עם ניקוד, טעמים וחלוקה לשבע עליות.
עיונים בפרשנות בעל הכלי יקר על התורה.
התורה חוזרת בציווי קרבן העולה על המילים – היא העולה: זאת תורת העלה הוא העלה. חכמים הביאו כמה רעיונות למה יש ללמוד מכפילות זו.
שיעורים ומאמרים המציגים מגוון דעות ורעיונות סביב נושא אחד.
פרשת צו מספרת התורה על שבעת ימי המילואים שבהם הוקדש המשכן. ננסה לברר שאלות העולות מהפסוקים כגון: מתי היו ימי המילואים? ומה נעשה בהם?
רעיונות מעולם המדרשים וחז"ל.
התורה מדגישה: קח את אהרון ואת בניו אתו, הדגשה שמעוררת את השאלה: במה היה חסר הפסוק אם לא הייתה המילה אתו נאמרת?
התורה מצווה שאש תמיד תהיה על מזבח העולה ולעולם אסור לה להיכבות, והיא מציינת זאת בשלושה פסוקים שונים, מה שהוביל את פרשני המקרא למצוא עומקים נוספים במצווה זו ובקשר שלה אלינו גם היום.
פרויקט הקריאה בתורה הוא חגיגה אמיתית של מורשת, מסורת ודיוק בלשון הקודש. הקריאה בתורה היא לא רק מצווה, אלא גם חוויה שמחברת אותנו לשורשים העמוקים של העם היהודי. כאן תוכלו להאזין לקריאת פרשת צו בשני נוסחים – הנוסח הירושלמי והנוסח המרוקאי – ולהיחשף ליופייה של המסורת שהועברה מדור לדור.
את תרומת הדשן עושה הכהן בבגדי העבודה הרגילים, אבל בטרם יוציא הכהן את האפר מן התפוח החוצה, הוא צריך להחליף את בגדיו ל- "בגדים אחרים" – מדוע?
התורה חוזרת בציווי קרבן העולה על המילים – היא העולה: זאת תורת העלה הוא העלה. חכמים הביאו כמה רעיונות למה יש ללמוד מכפילות זו.
על מנת להתקרב אדם צריך להקריב – הן בחיים הפרטיים שלנו והן בעבודה הרוחנית, הקורבנות שהאדם מקריב הם הכלי שלו להתקרב לקב"ה.
מדוע הכפילות בהזכרת קרבן העולה, "זאת תורת העולה, היא העולה", הייתה יכולה התורה לרשום בקיצור "זאת תורת העולה על המזבח כל הלילה" ?
מפעים לגלות שקול מוסרי צלול עולה גם מתורת הקרבנות. בחסות עבודת האלוהים שבמקדש ניבטת הרגישות המוסרית גם אל אנשי השוליים.
מצווה התורה לשחוט את החטאת באותו המקום בו נשחטת העולה, ונשאלת השאלה: מדוע הדגשה זו? מה הקשר שבין העולה והחטאת? נעיין בתשובת הכלי יקר לכך.
מצווה התורה בפרשה על קרבן החטאת, ומדגישה ביחס לכוהנים: מנחת כהן כליל תהיה, ושואל על כך הבכור שור: מדוע? במה שונה הכהן משאר העם?
פרשת צו מספרת התורה על שבעת ימי המילואים שבהם הוקדש המשכן. ננסה לברר שאלות העולות מהפסוקים כגון: מתי היו ימי המילואים? ומה נעשה בהם?
בפרשה מופיע אחד הטעמים הנדירים שבתורה- הטעם שלשלת. ננסה להבין את משמעותו ומדוע הוא מופיע דווקא כאן, על המילה וישחט בתוך תיאור ימי המילואים.
התורה מדגישה: קח את אהרון ואת בניו אתו, הדגשה שמעוררת את השאלה: במה היה חסר הפסוק אם לא הייתה המילה אתו נאמרת?
מה הסיבה להבדל בין דיני קרבן תודה לשאר הקורבנות? בנוסף לכך, אם חייבים בקורבן זה להקריב חמץ – מדוע נצטווינו להקריב לצידו גם מצות?
בסופה של פרשת צו, לקראת חנוכת המשכן בפועל, מצווה הקב"ה את משה לכנס את העדה כולה, באוהל מועד – אך כיצד ניתן לעשות זאת? על כך בדברים הבאים.
שלוש פעמים נכתב שהאש תוקד על המזבח מבוקר עד בוקר, ועל כך מוסיפה התורה פעמיים שהאש לא תכבה. לכאורה, הדבר מיותר! ננסה לעמוד על משמעות הציווי.
פרשת צו
במה עוסקת פרשת צו?
פרשת צו עוסקת בעיקרה בשני נושאים: האחד הוא הקורבנות, כאשר ישנה חזרה על קורבנות שנאמרו בפרשת ויקרא, אך בפרשה כאן הם נאמרים מצד הכוהנים (בעוד שבויקרא הדגש הוא על מביא הקרבן).
הנושא השני הוא משיחת המשכן ומשיחת כלי המשכן והכוהנים בשבעת ימי המילואים.
נושאי פרשת צו:
הפרשה עוסקת בקורבנות: קרבן העולה, קרבן המנחה, קרבן אהרון ובניו, קרבן חטאת, קרבן האשם והשלמים.
חלקה השני עוסקת בימי המילואים – משיחת אהרון ובניו , משיחת המשכן, עבודת משה בימי המילואים.
ברוך ה' לעולם אמן ואמן.
רעיונות לדיון בפרשת צו:
מקורות נוספים לעיון בפרשת צו:
הרב סמט – על קורבנות פרשת ויקרא.
הרב יאיר ויץ- האם גוי יכול להביא קרבן?
