מעולם המדרש
מדוע לא האמין יעקב?
מדוע לא האמין יעקב לבניו הבאים ומודיעים לו שיוסף חי והוא מושל על ארץ מצרים? האם לא שמח לבשורה? ננסה לענות על כך בשלוש תשובות.
מדוע לא האמין יעקב לבניו הבאים ומודיעים לו שיוסף חי והוא מושל על ארץ מצרים? האם לא שמח לבשורה? ננסה לענות על כך בשלוש תשובות.
יוסף מבקש מהאחים "שלחו מכם אחד" כדי להביא את בנימין, אך לאחר מכן משנה את דעתו ואוסר רק את שמעון. מדוע? ננסה להבין זאת דרך פירוש הכלי יקר.
שלושה עיונים בפרשת וישב: מה הביא את האחים לשנוא את יוסף עד כדי מכירתו, כיצד הפך הנער בעל החלומות ליוסף הצדיק, ומה מלמד מעשה יהודה ותמר על מוצאם של מלכי
עשרים שנה עובד יעקב בבית לבן, ואז מצווה אותו הקב"ה לשוב ארצה ומבטיח: ואהיה עמך. מדרש תנחומא מסביר מדוע ההבטחה תלויה ביציאה מבית לבן, ולומד זאת מדין נר שיש עליו
מדוע הובטחה הארץ לאברם פעמיים, פעם בראייה ("שא נא עיניך") ופעם בהליכה ("קום התהלך בארץ")? לפי הכלי יקר אלו שני קניינים: קניין רוחני של מקום המקדש, הנקנה בראייה ושמור לזרעו
סיפור מכירת יוסף מלווה בתחושת חוסר צדק והתעמרות מתחילתו ועד סופו: פעם אלו האחים, פעם יעקב, פעם פוטיפר ופעם יוסף. תחושה זו מעלה את השאלה: מה עושים מול חוסר צדק?
התורה מדגישה שיוסף נשאר בבית האסורים "שנתיים ימים" נוספות. במדרש שתי גישות: השנתיים הן עונש על שתלה את בטחונו בשר המשקים, או המתנה לזמן שבו יחלום פרעה. המאמר מציע לשלב
פרשת מקץ פותחת שנתיים לאחר חלומות השרים, ויוסף עדיין בבית האסורים. המדרש מסביר שהשנתיים נוספו כדי שיחלום פרעה ויוסף יתגדל על ידי החלום, ומכאן נלמד הקשר שבין חלומות יוסף לחלומות
בפרשת וישב שני אחים בולטים מעל שאר בני יעקב: יהודה ויוסף. שניהם חווים ירידה בפרשה ושניהם מתעלים ממנה להנהגה.
בתוך סיפור מכירת יוסף מספרת לנו התורה על מעשה תמר. פרשנים רבים עוסקים בשאלה: מתי היה מעשה זה? האם לאחר מכירת יוסף או לפניה?
במפגש שבין יעקב ועשיו, בין ילדיו של יעקב לא מוזכרת דינה, ושואלים בעלי המדרש והפרשנים: היכן הייתה וכיצד קשור הדבר למעשה דינה המסופר בהמשך?
כיצד ניתן להבין ולהסביר את מעשה דינה? מה גרם לאירוע הקשה הזה וכיצד הסבירו זאת בעלי המדרש והפרשנים.
