מוטי מלכא
בן הישראלית
בסיום פרשת אמור מספרת התורה על אירוע חריג בו מעורבים איש ישראלי ובן הישראלית. המעשה עצמו חמור מאוד אולפ חייבים לשאול מדוע סיפרה זאת התורה? מה יש ללמוד ממנו הלאה?
בסיום פרשת אמור מספרת התורה על אירוע חריג בו מעורבים איש ישראלי ובן הישראלית. המעשה עצמו חמור מאוד אולפ חייבים לשאול מדוע סיפרה זאת התורה? מה יש ללמוד ממנו הלאה?
פרשת המקלל מעוררת תהיות שונות, ואחת מהן קשורה בעונשו ובחלק של העם בעונש: וסמכו כל השמעים.. מדוע היה על בני ישראל לקחת חלק פעיל כל כך בעונש?
תפקידו של הקורבן ראשית העומר היה להתיר את השימוש לאכול מהתבואה החדשה , שעד שלא הוקרב היה אסור לאכול ממנה (איסור חדש). אולם מדוע היה צריך לאסור את התבואה עד
התורה מצווה: איש אמו ואביו תיראו וסומכת ציווי זה לשמירת השבת. בעל הכלי יקר מסביר לא רק את נוסח הציוויים וסמיכותם, אלא כיצד הם רלוונטיים כיום.
בתהליך טהרת המצורע משתמש הכהן בארז, אזוב ושני. בעל הבכור שור מראה כיצד אלמנטים אלו מהווים כלים חינוכיים המשמשים להפוך את חזרתו בתשובה לקבועה.
כיצד מחליט הכהן שהאדם מצורע, והאם רק הכהן יכול לקבוע זאת? נעיין בשאלת הגדרת נגע הצרעת, זמן הבדיקה וכיצד עושה זאת הכהן.
בפתיחת פרשת מצורע פותחת התורה בטהרת המצורע: זאת תהיה תורת המצרע ביום טהרתו והובא אל הכהן. בעל הכלי יקר מוצא רעיון אקטואלי בטהרה זאת.
מדוע מצווים בני ישראל לזבוח לפני ה'? בעל הכלי יקר מתייחס לכך ומסביר כיצד הזבח מביא לידי אחדות – הן עם הקב"ה והן בתוך העם.
התורה חוזרת בציווי קרבן העולה על המילים – היא העולה: זאת תורת העלה הוא העלה. חכמים הביאו כמה רעיונות למה יש ללמוד מכפילות זו.
פרשת ויקרא מונה מאילו מרכיבים באים הקורבנות: מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם. בעל הכלי יקר מלמד מה אפשר ללמוד מההבדלים שיש בחומרי הקורבנות.
התורה מספרת על המפקד שנעשה לאחר השלמת בניין המשכן, וחז"ל קישרו בין בנייה זו לבריאת העולם: שחביבים מעשה המשכן כמעשה שמים וארץ… אך מה הקשר שבין בריאת העולם ובניית המשכן?
משה מספר לעם: ראו קרא יהוה בשם בצלאל בן אורי, וממנה אותו על עבודת המשכן. בעלי המדרש דנו מדוע דווקא בשם בצלאל קרא הקב"ה ומה ניתן ללמוד מכך?
