מוטי מלכא
גדולה המלאכה
המדרש מציין את כוחה הגדול של המלאכה שבזכותה השרה הקב"ה שכינתו על העם, אך מדוע היא בכלל נצרכה? מדוע דווקא על ידי המלאכה תשרה שכינת ה' על העם?
המדרש מציין את כוחה הגדול של המלאכה שבזכותה השרה הקב"ה שכינתו על העם, אך מדוע היא בכלל נצרכה? מדוע דווקא על ידי המלאכה תשרה שכינת ה' על העם?
הרב בכור שור דן בשאלה מה טעמו של מתן ממון במקום הפגיעה הפיזית באדם אחר, האם לא מוצדקת הטענה לענישה של מידה כנגד מידה במקרה זה?
בעלי המדרש שאלו מדוע עניין המזבח, בו הסתיימה פרשת יתרו הקשור בעבודת האל, סמוך לפרשת הדינים – לפרשת משפטים העוסקת בעניינים חברתיים בתוך העם?
החמלה על כבוד הבריות, לצד הענישה החד משמעית לכל מי שעושה מעשה שאינו ראוי, עוברת כחוט השני לאורך כל הפרשה. חמלה אין משמעותה ויתור, משמעה שמירה מינימלית על כבוד הבריות,
מי הם "אנשי קודש"? ומה הקשר בין הציווי להיות "אנשי קודש" ובין איסור אכילת בשר טרפה והחובה לזרוק אותו דווקא לכלבים?
למה התורה לא מצווה עלינו "אל תדבר דבר שקר"? למה מצווה התורה 'רק'- מדבר שקר תרחק, ומה בעצם הקשר בין דבר שקר להריגת צדיק ונקי?
פרשת משפטים מתחילה בדינים הקשורים בתחום שבין אדם לחברו אך מדוע לא פותחת התורה במצוות הקשורות ב-אנוכי ה' אלא דווקא באלו הקשורות ב-לא תגנוב?
יתרו מייעץ למשה למנות שופטים, אך גם מדייק את תפקידו: "והזהרתה אתהם את החקים ואת התורת". רבנו בחיי והמלבי"ם מלמדים שהנהגה אינה רק חלוקת משימות, אלא הוראת הדרך שממנה צומחים
התורה מספרת על דברי יתרו: "בדבר אשר זדו עליהם", אך לא מפרשת מהו בדיוק הדבר. ר"י בכור שור מתייחס לשתי אפשרויות להבין את הדברים.
יתרו מונה ארבע תכונות הנדרשות מן השופטים, אך משה בוחר "אנשי חיל" בלבד. בעל "מי השילוח" מסביר מדוע: אנשי חיל הם מי שיודעים שמצד עצמם אין להם כוח לעשות דבר.
התורה מציינת: "וישמע יתרו", אך מה שמע שזעזע אותו עד כדי כך? מה גרם לו לנטוש את עבודת האלילים שהיה מראשיה ולחבור לעם ישראל?
עמוד הענן ועמוד האש פועלים באופן הפוך לגמרי: האחד מסתיר והשני מאיר. מפתיע לראות שלפני קריעת ים סוף, שניהם מסוגלים לשמש יחד.
