מוטי מלכא
ולא תגעל נפשי אתכם
מבטיח הקב"ה לישראל: ולא תגעל נפשי אתכם, כיצד ניתן להבין הבטחה זו שחוזרת על עצמה פעמיים בפרשה? הרב בכור שור מסביר זאת בהקשר לגלות.
מבטיח הקב"ה לישראל: ולא תגעל נפשי אתכם, כיצד ניתן להבין הבטחה זו שחוזרת על עצמה פעמיים בפרשה? הרב בכור שור מסביר זאת בהקשר לגלות.
סופה של פרשת בחקותי עוסק במצוות מעשר שני ומעשר בהמה, מצוות הקשורות בעם ישראל ובכוהנים יחד. נעיין בפרטי המצווה וכלליה.
בפרשת בהר מצווה אותנו התורה על מצוות השמיטה והיובל, מצוות המזכירות זו את זו, ולשתיהן יש גם דמיון לשבת. נלמד מהם פרטי המצווה וכיצד היא מתקיימת.
רבים מהפרשנים שואלים מדוע בתוך הברכות לא מוזכר שכר העולם הבא? הרי זה השכר המשמעותי של קיום המצוות ולכן היה נראה שבפרשת בחוקותי הוא יופיע גם?
פרשת בחוקותי על הפרשה פרשת בחוקותי היא הפרשה השלושים ושלוש בתורה, והיא חותמת את ספר ויקרא. הפרשה פותחת בברכות למי שהולך בחוקות ה': גשמים בעתם, שובע, שלום בארץ והשראת השכינה.
פרשת בחקותי מביאה נושאים הקשורים בהקדשות למקדש: כי יפלא נדר בערכך . ושואל בעל הכלי יקר: מדוע נסמך הציווי לפרשת הקללות?
מהי הזכירה המופיעה בפסוק: וזכרתי, את-בריתי יעקוב, שבזכותה יוציא הקב"ה את עם ישראל גם מהמצבים הקשים ביותר? האם היא קיימת לעולם?
בשנות השמיטה והיובל – כולם שווים, אין "אדון הארץ". כולם באותו פסוק – אתה, עבדך, אמתך, שכירך, תושבך ואפילו בהמתך.
בסיום ספר ויקרא, לפני היציאה למדבר, לפני היציאה למדבר, הקב"ה מציג את שתי חלופות לפני עם ישראל: ללכת בדרך התורה או חלילה לבחור בדרך אחרת.
יסוד עצום מלמד אותנו הרש"ר הירש: צדק יכול להתקיים רק מתוך חירות אמיתית – כזו הנובעת כוח ה' המעניקה לעולם. הכופר בחירות זו לא מדבר על צדק, אלא על כפייה.
בפתח הפרשה שואל רש"י שאלה ידועה: "מה עניין שמיטה אצל הר סיני?" כלומר, מדוע דווקא במצוות השמיטה הוזכר באופן פרטני שהיא נאמרה למשה בהר סיני?
מדוע מקשרת התורה בין איסור הונאת דברים – לא תונו, ובין יראת ה'? ננסה לעמוד על הקשר שבין שני ציוויים אלו ומתוך כך להסביר את מהות האיסור.
