אבי כהן סקלי
והסתרתי פני מהם: 'רק הסתר יש, ולא חלילה החזרת פנים לגמרי..'
בפרידת משה מעם ישראל הוא מכיר בכך שבעתיד עם ישראל לא יעמוד בברית עם הקב"ה, מה שיוביל לתגובה מצד ה': והסתרתי פני מהם.. מה המשמעות של הסתרת פנים זו? והאם
בפרידת משה מעם ישראל הוא מכיר בכך שבעתיד עם ישראל לא יעמוד בברית עם הקב"ה, מה שיוביל לתגובה מצד ה': והסתרתי פני מהם.. מה המשמעות של הסתרת פנים זו? והאם
פרשת "ראה" ממשיכה את נאום המצוות, ובין היתר חוזרת התורה לצוות על איסור מאכלות אסורים. מיד לאחר מכן מצווה על מצוות המעשר :"עשר תעשר את כל תבואת זרעך" ונשאלת השאלה:
משה רבנו ,כאשר הוא מצווה את בני ישראל שלא להוסיף או לגרוע מן המצוות, מזכיר את מעשה בעל-פעור, ומדגיש שמי שדבק בקב"ה נשאר חי. מה המשמעות של החיבור בין מעשה
משה רבנו מזכיר את הטובות של הקב"ה לעם ישראל, אבל מציין שלמרות זאת היה בהם חוסר אמונה: 'ובדבר הזה אינכם מאמינם בה' אלקיכם', אך לא ברור לאיזו חוסר אמונה משה
התורה מספרת על מלחמה בכנעני: 'וישמע הכנעני מלך ערד…' בא להילחם עם ישראל, בתחילה ישראל מפסידים, ולאחר מכן, בזכות נדרם הם מנצחים. עולה השאלה מה עושים הכנענים בשטחם של עמלק?
כולנו מכירים את הסיפור על אתונו של בלעם: בטרם פתחה את פיה, בלעם מכה אותה שלוש פעמים, עד שהמלאך מתערב ופוקח את עיניו. מדוע בא המלאך בטענות אל בלעם על
שנת היובל, אשר מגיעה אחרי ארבעים ותשע שנים ומעבר של שבע שמיטות, היא שנת שיא באומה הישראלית, שנה שבה קוראים לחופש לכל יושביה. מה המשמעות של שנת היובל ומה הדיוק
בפרשתנו, העמלקי מתחפש לכנעני, ובא למלחמה בישראל. תוצאות המלחמה הן שהוא שובה שבי מישראל, ועם ישראל מצידו נועץ ומבקש את עזרת הקב"ה ובזכות זה מצליח להכותו. חכמים התמקדו בעניין השבי
פרשת פסח שני, על פי המפרשים, הייתה ראויה להיאמר בתחילת ספר במדבר, אולם לא נאמרה שם משום שהיא מלמדת גנות על ישראל, אך לא ברור מהי הגנות המתבטאת במעשה פסח
שנת היובל, היא שנת שיא באומה הישראלית, שנה שבה מצווים: וקראתם דרור בארץ לכל יושביה. מה המשמעות של שנת היובל ומה הדיוק של התורה במילים "לכל יושביה", האם יתכן שתהיה
נגעי הצרעת, ובכללם צרעת הבית, אינם דבר טבעי אלא אות ופלא אלוקיים שנועדו להרחיק את האדם מן החטא. אם כך, מדוע מציינת התורה "כי תבואו אל ארץ כנען… ונתתי נגע
בפרשת שמיני אהרון מלמד אותמו על משמעות האחריות ונשיאת הנטל באומה הישראלית – הוא לא אמור לגרום לך גאווה, אלא להיפך, הוא אמור לגרום לכל אחד קודם כל רעד ובושה
