אבי כהן סקלי
וישב ממנו שבי
בפרשתנו, העמלקי מתחפש לכנעני, ובא למלחמה בישראל. תוצאות המלחמה הן שהוא שובה שבי מישראל, ועם ישראל מצידו נועץ ומבקש את עזרת הקב"ה ובזכות זה מצליח להכותו. חכמים התמקדו בעניין השבי
אבי כהן סקלי, נולד בשנת 1979, נשוי לרינת ולהם שישה ילדים. גדל, למד ומתגורר כיום בבית שמש. נכנס לשירות הציבורי בשנת 2005 ובמסגרתו מילא שני תפקידי מנכ"ל משרד ממשלתי – מנכ"ל משרד ירושלים ומורשת ומנכ"ל משרד שוויון חברתי.
בין היתר שימש גם כראש מנהל אזורי תעשיה, כראש אגף בכיר לפיתוח כלכלי בחברה הבדואית בדרום, יועץ כלכלי בלשכת מנכ"ל משרד ראש הממשלה ובמשרד האוצר.
בתפקידיו השונים היה אמון על קידום ופיתוח של סוגיות ציבוריות משמעותיות : טיפול באזרחים ותיקים עצמאיים בגלי הקורונה הראשונים, פיתוחה הכלכלי של מזרח ירושלים, פיתוח כלכלי-חברתי של החברה הערבית, העצמה דיגיטלית וטכנולוגית לרשויות מקומיות, הקמה של רשות הצעירים בישראל והקמתם של עשרות מרכזי צעירים ועוד סוגיות רבות.
במקביל לתפקידיו, הינו סגן אלוף במילואים, משרת באוגדת איו"ש ובוגר תוכניות מנהיגות שונות כמו: תוכנית "מעוז" ותוכנית "עתידים".
בפרשתנו, העמלקי מתחפש לכנעני, ובא למלחמה בישראל. תוצאות המלחמה הן שהוא שובה שבי מישראל, ועם ישראל מצידו נועץ ומבקש את עזרת הקב"ה ובזכות זה מצליח להכותו. חכמים התמקדו בעניין השבי
במרכזה של פרשת "קרח" אשר נקרא השבת עומדת המחלוקת הידועה בהיסטוריה של העם היהודי -"מחלוקת קרח ועדתו", עליה אומרים חז"ל שמחלוקת שאינה לשם שמים, אין סופה להתקיים. המחלוקת אומנם קרויה
פרשת פסח שני, על פי המפרשים, הייתה ראויה להיאמר בתחילת ספר במדבר, אולם לא נאמרה שם משום שהיא מלמדת גנות על ישראל, אך לא ברור מהי הגנות המתבטאת במעשה פסח
התורה בפרשה מדגישה עניין שלכאורה נראה לא רלוונטי: וחברון שבע שנים נבנתה לפני צען מצרים, מדוע מציינת זאת התורה? נעיין בדברי המפרשים המוצאים מסר חשוב בהדגשה זו.
תחילת הפרשה עוסקת בעבודת הלוויים ותפקידם בנשיאת כלי המשכן והיא פותחת עם פירוט תפקידם של בני גרשון ובני מררי, וחכמים שמו לב שבעוד שבבני קהת וגרשון מדברת התורה בלשון נשיאה,
בפתיחת פרשת במדבר מצווה הקב"ה על מפקד בני ישראל בלשון מיוחדת: שאו את ראש כל עדת בני ישראל, ועולה השאלה: מה תכלית המפקד האמור, ויותר מכך – מהי המשמעות מיוחדת
שנת היובל, היא שנת שיא באומה הישראלית, שנה שבה מצווים: וקראתם דרור בארץ לכל יושביה. מה המשמעות של שנת היובל ומה הדיוק של התורה במילים "לכל יושביה", האם יתכן שתהיה
האומה הישראלית נבחרה להיות אנטיתזה למצרים ולחברה המושחתת שלה: "כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו". הדברים ברורים בגילוי עריות, בשפיכות דמים ובעבודה זרה, אבל מדוע מצמידה התורה אמירה
נגעי הצרעת, ובכללם צרעת הבית, אינם דבר טבעי אלא אות ופלא אלוקיים שנועדו להרחיק את האדם מן החטא. אם כך, מדוע מציינת התורה "כי תבואו אל ארץ כנען… ונתתי נגע
בפרשת שמיני אהרון מלמד אותמו על משמעות האחריות ונשיאת הנטל באומה הישראלית – הוא לא אמור לגרום לך גאווה, אלא להיפך, הוא אמור לגרום לכל אחד קודם כל רעד ובושה
התורה מצווה שאש תמיד תהיה על מזבח העולה ולעולם אסור לה להיכבות, והיא מציינת זאת בשלושה פסוקים שונים, מה שהוביל את פרשני המקרא למצוא עומקים נוספים במצווה זו ובקשר שלה
החטא, גם חטא השגגה יכול להימנע על ידי הידיעה, החוויה והעבודה המשותפת של העם. כאשר התודעה היא שעלינו להיות בספינה אחת יחד – אז הערבות ההדדית מונעת חטא ונפילה.
